פירגן, לפרגן, פרגון – לתת קרדיט, לעודד. במקור מגרמנית (Vergoennen)*
efyska העבירה לי את שרביט הפרגון, אולם עקב קוצר זמן (כמו תמיד) לא מצאתי את הזמן לכתוב את פוסט הפרגון שלי.
קודם כל, אני חייבת לפרגן לזוגי, שתמיד מפרגן לי את כל הזמן שאני צריכה, ללימודים, ולכל שאר השטויות שמעסיקות אותי, כולל אלה שתופסים חצי משטח הסלון. אני גם מפרגנת למשפחה שלי, שתומכת בי (מרחוק) בכל ההחלטות שהחלטתי לאורך השנים האחרונות.
אני מפרגנת לחברות שלי לקבוצת הסריגה, חברותיי לשיגעון הסיבים (המידבק). תמיד עוזר לדעת שיש אנשים אפילו יותר פריקים ממני, ושאני לא היחידה שמפנטזת על כדורי צמר-משי-אלפקה… באותה הנשימה, אני מפרגנת לגוגי הסורגת, מאחר והבלוג שלה נתן לי השראה לחלק מהפרויקטים שלי, ותמיד כיף להציץ אצלה. חוצמזה, הקצב שלה מרשים ביותר, אולה-אולה, גוגי.
אני מפרגנת לפורד, שהקריאה אצלו הייתה, כנראה, אחד הקטליזטורים לפתיחת בלוג משלי. אני מפרגנת אפילו יותר לטל מבוקרטוב, שעזר לי לצאת לעצמאות, וגם לשרון, שתמכה מנטלית והקשיבה להגיגי ה-"לעזאזל עם זה, זה לא עובד" שהשפרצתי בתחילת הדרך.
וחוצמזה, אני מפרגנת לואנדר, שאמנם לא כותבת הרבה, אבל כל פוסט שלה פשוט גורם לי להתגלגל על הרצפה בצחוק, ולאתון עיוורת, שהפוסטים שלה מכניסים אותי למצב מדטטיבי משהו. לגיא ועירא מגיע הפרגון על הכתיבה הכנה, ללא שמץ פחד מנושאים פולמוסיים למדי, והאומץ לדבר על רגשות, בניגוד לתדמית המאצ'ו הרווחת בין זכרי הארץ.
ואם כבר בארץ עסקינן, אני מפרגנת להיתוך הקר, על כל צוותו, על המחויבות הבלתי נלאית לדיווח על הנושאים החשובים באמת. חזק ואמץ!
וכמובן, כמו אפיסקה, גם אני מפרגנת לאחיי בגולה, שכתיבתם מגלה שכולנו סובלים מאותן הבעיות, בהולנדית, אנגלית, שבדית או ספרדית. צרת רבים חצי נחמה?
הספרדים הם עם מיוחד. בדרך כלל המשפט הזה מקדים מונולוג משעשע שכולל מיני אנקדוטות לגבי היעילות של הדואר, הטמטום של הממשלה/עירייה/סתם אנשים ברחוב, אבל הפעם הוא מקדים סיפור משעשע, שמוכיח שלספרדים יש חוש הומור, והרבה.
Baila el chiki chiki הוא שמו של שיר ששר רודולופו צ'יקיליקואטרה, ארגנטינאי מבואנוס איירס (יש לו אפילו טמבלר, פייסבוק וגם טוויטר!). טוב, הוא לא באמת ארגנטינאי. הוא דמות שמגולמת על ידי שחקן ספרדי, דוד פרננדז אורטיז. השיר עצמו הוא פרודיה על שירי רגטון (סטייל me gusta la gasolia, למי שמכיר, ולמי שלא, לינק וגם עוד אחד א-לה-שרק), שהופיע לראשונה בתכנית לייט נייט של אנדראו בואנפואנטה (Andreu Buenafuente), שיקרא להלן BF מטעמי נוחות הקלדה.
בסוף ינואר, אדון BF החליט לקדם את השיר בתור מועמד לאירוויזיון. השיר הועלה ל-MySpace, יחד עם שאר השירים המועמדים, ודרכו נבחר השיר שייצג את ספרד בתחרות בבלגרד. באופן מפתיע, או לא, תלוי כמה אתם מכירים את הספרדים, הבדיחה הפכה לרצינית ביותר כשהשיר זכה.
לאלה מכם שלא מבינים ספרדית שוטפת, השיר משופע בהתייחסויות לאנשי מפתח בחברה הספרדית ומחוצה לה, כמו זפטרו (הנשיא), רחוי (ראש האופוזיציה), המלך, הוגו צ'אבס ועוד. אם יש ביקוש, אתרגם את השיר עצמו.
לפניכם הגרסא הסופית של השיר, כפי שיתחרה בבלגרד. לדעתי הגרסא הזו פחות משעשעת, אולי כי היא כבר פחות חתרנית.
הגרסא הרשמית
נו, נכון שמצביעים השנה לספרד?
עדכון: מצאתי באתר גרסא באנגלית, אם הייתם פשוט חייבים לדעת.
אתמול, כשצפינו בפרסומת הזו של טלפוניקה, התפלאתי לשמוע מהזוגי שאינו מכיר את המקור. חיפוש זריז ב-YouTube וחמש דקות אחר כך הזוגי אמר "זה חיקוי לחלוטין, אפילו את המוזיקה הם העתיקו".
דואו של טלפוניקה
המקור
השיחה הזו גרמה לי להרהר בעצם בקונספט של מסע הפרסום, שמבוסס כולו על העתקה של וידאו ויראלי, ובהשפעה של הרשת על הסובב אותנו. אם פעם סרטונים ויראליים כאלה היו נחלתם הבלעדית של מעטים, גיקים מוזרים וחולי רשת, היום אפילו במדינה כמו ספרד הם משפיעים על הכל, אפילו על מסע פרסום של חברת ענק כמו טלפוניקה. לדעתי, זו ההוכחה הניצחת שאי אפשר לעשות הפרדה בין "הרשת" ל"עולם האמיתי", כי בסופו של דבר הרשת כיום היא רק רובד נוסף של החיים המודרניים, של הדרכים שלנו לתקשר, ליצור ולהביע.
כבר כמה זמן שאני רוצה ללנקק לקליפ הזה, ותמיד שוכחת. מעבר לעובדה שמדובר (לדעתי) באנימציה מדהימה, היא עשויה כולה בסריגה (או לפחות כך נראה). וחוצמזה, המוזיקה אחלה. תהנו.
כבר הבעתי את דעתי בעבר על פייסבוק. אני עדיין מחזיקה באותן הדעות. את החשבון שלי אני מעדכנת אולי פעם בחודשיים, ופעם בשבוע-שבועיים אני בודקת אם יש חדשות אצל החברים או אם יש אי-אלו הודעות מעניינות, ובאותה ההזדמנות מוחקת איזה עשרים הזמנות לכל מיני אפליקציות שלא ממש מזיזות לי אפילו את הקצה של הציפורן של האצבע הקטנה ברגל.
אבל היום, לשם שינוי, אני צריכה לתת קצת קרדיט לפייסבוק. היום פגשתי, אחרי כמעט שש שנים, מישהו ששירת אתי בצבא. לא ידעתי מה קורה איתו עד לפני חודשיים-שלושה, עת נקרתה דרכנו דרך פייסבוק, דרך מישהי ששרתה איתנו ביחידה. אני יכולה להגיד, בשיא הכנות, שאלמלא פייסבוק לא הייתי שומרת קשר לא איתה ולא איתו. לא היתה לי שום דרך (אין לי מספרי טלפון, אימייילים… שום דרך לאתר) ליצור קשר עם השניים. ואיכשהו, האתר המשעמם והדבילי הזה מאפשר לי לשמור על קשר עם אנשים שנמצאים מרחק ארבע שעות טיסה (רוב הזמן) ועל כך מגיע לו ח"ח, אפילו אם קטן וחד פעמי.
וחוצמזה, נהניתי. כמו שלא נהניתי הרבה זמן. קצת נוסטלגיה, קצת אלכוהול, קצת עדכונים על המצב בארץ ועל כל מיני אנשים מהצבא שלא שמעתי מהם כבר לפחות חמש שנים. לצחוק בלב שלם, בהקלה אמיתית (אחרי הכל, בכל זאת גמרתי עם המבחנים היום).
אז נכון, פייסבוק זה לא משהו. באמת בזבוז זמן, בתשעה מעשרה מקרים. אבל באחד מעשר, הוא שווה את המאמץ. אצלי כבר היה האחד מעשר, האם זה אומר שהשירות מיצה את עצמו?
פצ'ס הוא סוס (פוני, לפי המראה והגודל) שחי לפי כל חוקי הדרום - נוסע באוטו עם גג נפתח, אוכל צ'יזבורגר ויודע להביא לאבא בירה מהמקרר. הוא אפילו יודע לענות לטלפון. מרשים ביותר.
התהייה האישית שלי היא לגבי תפקוד המעיים שלו. רוב הסיכויים שהוא סובל כל הזמן מקוליק. באמת. סוס שאוכל המבורגר. על הפרה המשוגעת לא שמעת?
כל מי שיודע דבר או שניים על חיות מחמד, יודע שצריך לסרס/לעקר אותן לטובת בריאותן ובריאות הנפש של בעליהן. עכשיו הולכי-על-ארבע מביעים את דעתם בנושא, ואפילו עושים זאת באופן מוזיקלי.
צ'ארלי הוא חתול שסובל מהיפופלזיה צרבלרית. זהו פגם מולד, שמתבטא בקואורדינציה פגומה עקב תת-התפתחות עוברית של הצרבלום, שאחראי, בין היתר, על הקואורדינציה של השרירים ותנועתם. צ'ארלי הולך קצת מוזר, ואולי קצת פחות חינני מחתולים אחרים, אבל הוא חתול בריא, שאוהב לשחק ולא נראה שמפריע לו הפגם המולד שלו. הוידאו שמספר עליו, אותו מצאתי דרך StumbleUpon, מנסה להגדיל את המודעות לבעיה הזו, שאיננה קטלנית בהרבה מקרים, ושגורמת להמתה של גורים שסובלים מהפגם.
וקצת רקע כללי - היפופלזיה צרבלרית בחתולים היא פגם מולד שנובע מהדבקה של העובר בעודו ברחם אמו בוירוס הפאנלויקופניה (Panleucopenia). בחתלתולים הוא יכול לגרום לחתלתלת, אבל אם ההדבקה מתרחשת במהלך ההריון, לאחר הדבקת העובר, הוירוס משתכפל בתאי הצרבלום והורס אותם. עוד סיבה לחשיבות החיסון המשולש.
