לאור הביקוש, כמה תמונות - השמלה, השאל, התיק והענק מהמסיבה. למעט השמלה, אותה אמי היקרה סרגה, הכל מעשה ידי.

לצערי התמונות לא עושות חסד עם הצבעים, אני פשוט לא מצליחה להוציא תוצאות טובות יותר עם המצלמה הזו (מתישהו, DSLR של ניקון, בווישליסט שלי כבר הרבה זמן…)

כבר כמה זמן שאני רוצה ללנקק לקליפ הזה, ותמיד שוכחת. מעבר לעובדה שמדובר (לדעתי) באנימציה מדהימה, היא עשויה כולה בסריגה (או לפחות כך נראה). וחוצמזה, המוזיקה אחלה. תהנו.

דרך Knit1

למרות הסימנים המנבאי-רעות (עייפות קשה, לפספס את הרכבת, גשם) היום הראשון של הסמסטר הלך יופי. קודם כל, בגלל שפספסתי את הרכבת הגעתי רק למחצית האחרונה של השיעור הראשון בהיגיינה II. פיכסההההה. לעומת זאת, לא פספסתי את המצגת המשעשעת בצורה לא רגילה שהעלה הפרופסור לתרפויטיקה, כולל אפקטים של סאונד וסרטונים. נראה לי שהוא בסדר, אם חוש ההומור יכול לנבא משהו לגבי מרצים…

עוד סימן ליום טוב - לא לאכול בקפטריה של האוניברסיטה ולקבוע עם הזוגי לאכול בבית. לנצל את ההזדמנות ולראות את הסרט ב-DVD שלא ראינו אתמול בלילה. נחמד.

לגראנד פינלה, לקבל שיחה מחברה ללימודים שעברת את הבחינה מיום שישי, ואחרי זה לצאת, לפגישה של הקבוצת סריגה, בדרך לקנות חתיכת צמר מדהימה לחצאית, וגם קצת טריקו כדי לנסות עם המכונה החדשה. ואחרי שכבר נשבר מהסטארבקס, כי אי אפשר לנשום ו/או לדבר שם, ללכת לחפש מקום אחר עם החבר'ה שהכי בראש שלי מהקבוצה, ובסוף לשבת במקום מקסים ליד הבית, על בירות ובראבה'ס, לקשקש… לדבר על הכל, כולל פשיזם, פרנקו, נאציזם, דעות קדומות, מדריד מול בארסה… תענוג. וגם סיימתי את הצעיף שעבדתי עליו כבר איזה חודש. בקרוב תמונה (אחרי שהוא יגיע ליעדו).

ועכשיו, ארוחת ערב קטנה, סרט ב-DVD, ולישון. מחר יש לי ישיבה של תוכנית הלימודים החדשה, כדאי לישון טוב קודם, זה לא הולך להיות הכי נעים (בלשון המעטה).

לילה טוב…

סיימתי את הצעיף לכריס, מתנת יום הולדת מאוחרת. אני מאחרת "רק" בשבועיים אחרי יום ההולדת, אבל התחלתי מאוחר מדי את הסריגה עצמה ועל הדרך גם למדתי איך סורגים תחרה וגם המצאתי וריאציה משלי לדוגמא. הפוסט ייתפרסם אחרי שהמתנה תגיע ליעדה, בערך שבוע וקצת אחרי שבאמת סיימתי את הסריגה עצמה…

קניתי מוהייר אדום, לפי העדפות הצבע של העלמה, והחלטתי לסרוג Wisp מהאתר Knitty, לפי המלצתה של mkazumi מקבוצת הסריגה. אולם, אני קצת מעופפת, וקראתי (או זכרתי) לא נכון את ההוראות ויצא משהו קצת אחר, אבל לא פחות יפה. עוד אין לזה שם, אתם מוזמנים להציע.

סופסוף התחלתי לסרוג את הסוודר לזוגי, מצמר מרינו של Malabrigo (תוצרת אורוגואי!) בצבע כחול כהה שנקרא Paris night, בחירה של הזוגי. לבקשתו הדוגמא כוללת צמות, מה שגרם לי לחשוב על הנחיצות של סמני עיניים, כדי לא להתבלבל במעברים בין סגנונות סריגה שונים. אבל איפה מוצאים סמני עיניים בעיצומו של חג המולד? הכל סגור, ואני לחוצה לסרוג. זה כיף. אז הכנתי בעצמי סמני עיניים, בשני צבעים, מחרוזים ומחוט מתכת. הטכניקה עוד זקוקה לשיפור, וגם הכלים שעמדו לרשותי לא היו מאוד מתאימים (אפילו קאטר הגון אין לי), אבל בינתיים הם עושים את העבודה.

אם כבר, אז תמונה אחת, להשוויץ בהתקדמות

הסוודר של ג'וניור כבר הגיע ליעדו אי שם בצפון הרחוק, כך שכבר אפשר לפרסם תמונות שלו

למרבה המזל, הוקדם הסמינר שהיה מתוכנן לאחר הצהריים, והצלחתי להגיע למפגש השבועי של הסורגות מבארסה. הגעתי בדיוק על הדקה לסטארבאקס, מקום המפגש (אי אפשר להתכחש לאופי יקי) וקצת הרגשתי אבודה. חשבתי שאמצא חבורה של סורגות נמרצות כבר שם. אבל לא. הייתי השניה להגיע, ומאחר והראשונה עוד לא הייתה בעיצומה של הסריגה לא ידעתי את מי אני מחפשת. אבל בסיבוב השני שאלתי אותה, וגיליתי שאני במקום הנכון. קצת אחרי הגיעה גברת מבוגרת, והלכתי להזמין לשתינו קפה.

מהר מאוד המסרגות נשלפות, ותיק תיק כל אחת בשלה. הכרתי בקבוצה הזו איטלקיה שעושה דוקטורט באנתרופולוגיה, מתמטיקאית קטלנית וגרמניה אחת שאין לי מושג מה היא עושה. כל אלה היו הקרובות אליי ביותר. היו שם עוד כמה, שהכרתי רק בשם ממש לקראת הסוף, כי הן היו בצד השני ועם הרעש והצפיפות פשוט היה בלתי אפשרי לתקשר.

בינתיים, בין הא לדא סיימתי את השרוולים לסוודר של ג'וניור. אמנם באיחור (אני תמיד מסיימת דברים באיחור, רק בגלל שאני מציבה לעצמי דדליינים בלתי אנושיים), אבל או-טו-טו מוכן, ויישלח אחר כבוד לשוודיה. אל דאגה, הסוודר מיועד לתינוקים בני שישה חודשים, כך שיתאים לו כמעט עד סוף החורף.

אני מרוצה מעצמי, פעמיים. אחת, שהצלחתי למצוא את הזמן. שתיים, שסיימתי (כמעט) את הסוודר. וחוצמזה, נהניתי כל כך, שנראה לי שאימצתי לי הרגל חדש.

אתמול השתתפתי בקורס לסריגת גרביים בחנות הצמר החביבה עליי, Persones llanes. איזה כיף. כבר יותר מחצי שנה שאני רוצה לעשות את הקורס הזה, ועכשיו סופסוף הצלחתי למצוא את הזמן. כמובן שזה היה זמן לא הכי מתאים, כי אתמול היו לנו אורחים לארוחת ערב, ומהקורס ישר חזרתי הביתה כדי לארגן דברים אחרונים ולקבל את האורחים. נו, מילא. העיקר שאני יודעת לסרוג סריגה עגולה (ניסיון ראשון שלי) וגם איך לסרוג גרבים, לפחות באופן עקרוני. יוהו!

הרהור נוסף. יש משהו נורא נחמד בהיאספות של כמה אנשים (נשים, יותר נכון) לסרוג בצוותא. יש קבוצה של סורגות שמתכנסת מדי שבוע, נראה לי ששווה לנסות. Barcelona knits, here I come.

סופסוף סיימתי את הסוודר לאור, הצאצא של זוג חברים של הזוגי מהקיבוץ. הוא נולד ביום ההולדת שלי, כך שלעולם לא אשכח את התאריך הסוודר נשלח אחר כבוד עם ט', ובתקווה יגיע מתישהו בקרוב לקיבוץ.

בת הדודה שציפתה לבן הבכור הצליחה להקדים אותי, וילדה לפני שסיימתי את הסוודר בשביל הקטנצ'יק שלה. אז מה עושים? מסיימים לסרוג את הסוודר בדרך לברית. אמא עזרה לי עם התפירה, ואני סרגתי את הצווארון. היה קצת לא נוח, לסרוג במושב האחורי של המכונית, אבל הסתדרנו.

את התמונות לא יכולתי לצלם כהרגלי, כי בבית כנסת לא ממש קל למצוא את התנאים האופטימליים לצילום. אבל הנה, תמונה אחת.