מחכים, מרתק, עצוב, מרגש

כרגיל, אני בוודאי האחרונה לגלות את הסרט הבא. גיליתי אותו דרך עמוד חדשות החוץ של הארץ, מה שמעיד עד כמה מאוחר אני מגלה אותו (כנראה אני לא קוראת את הבלוגים הנכונים, אולי צריך להפחית בבלוגי הסריגה?). אם עוד לא ראיתם, קחו את הזמן להקשיב להרצאה המרתקת הזו, של אדם שהייתי שמחה להיות סטודנטית שלו (אם […]

סיכום מחצית

אחרי שלושה שבועות, בדיוק במחצית, נראה לי שהגיע הזמן לסיכום ביניים. אחרי הכל, את השוק הראשוני עוברים צ'יק-צ'ק, והשגרה מתחילה לזרום והופס, תיכף נגמר. אין לי הרבה מה לספר, כך לפחות אני מרגישה. הימים, שעוברים מהר (ככה זה כששבוע העבודה הוא של 35 שעות שבועיות), דומים מאוד אחד לשני. בכולם אני נמצאת רוב הזמן במעבדה, […]

Hair!

אני לא ממש חובבת מיוזיקלס, אבל איכשהו את שיער אהבתי מהפעם הראשונה שצפיתי בו. אולי זו הייתה הרומנטיזציה של שנות הששים וההיפים, המוזיקה, או סתם קליק של ילדה בת שלוש-עשרה. ולמה פתאום באמצע הכלום אני כותבת על זה? כי בשיר הנ"ל, שיר הלל לשיער, שגדל פרא, יש פרט אחד קטן, שתמיד נראה לי מוזר: לרצות […]

טופס טיולים

היום התחלתי את הפרקטיקה. ההרגשה הכללית שלי הייתה כמו בצבא, טופס טיולים שכזה, רק בצרפתית מהירה במיוחד ותחושה של תלישות. לא נעים במיוחד. החזקתי את עצמי במחשבות על הפרספקטיבה, ואיך בעוד שישה שבועות ההרגשה המזופתת הזו תיראה לי כמדע בדיוני. ולמה טופס טיולים? כי כמו בצבא, קודם כל חיכיתי אצל הש"ג שייתנו לי להיכנס וינפיקו […]

צרפת, שוב

עברו יותר משש שנים מאז הפעם האחרונה שהייתי במונפלייה. בשתי הפעמים שפקדתי את העיר, עברתי בה לרגע, מחליפה רכבת מהירה ברכבת מקרקשת ורעועה, או להפך. ועכשיו, שש שנים מאוחר יותר, אזכה באמת להכיר קצת את העיר הזו, בתקווה לגלות שיש בה יותר מאשר תחנת מעבר בין ה-TGV לכיוון פריז והרכבות שנוסעות לבארסה. מחר אני מתחילה […]

Bear