בשעה טובה סיימתי סופסוף (כך נראה) את התהליך הכואב של מעבר בין גרסת וורדפרס אחת לאחרת. מאחר ולא מדובר בשדרוג אלא בהחלפת גרסא, גיליתי (בדרך הקשה, כמובן) שכל הלינקים השתנו, כלומר בעיות של דפי 404 ואי תאימויות. את הבעיה הזו הצלחתי לפתור באמצעות התוסף Redirection, שעושה עבודה מעולה. מצאה חן בעיני אחת התכונות, שהוא אוסף מידע לגבי הודעות 404 ומאפשר לנטר כתובות ללא מוצא.

אמרתי לעצמי, אם כבר הכל התחרבש, נחליף את הפורמט של הלינקים. יותר נחמד. ואז גם החלפתי את ה-Slug לכל הקטגוריות. וכשגיליתי שאני לא ממש מצליחה לשנות את ה-Slug בתגיות, החלטתי לתייג הכל מחדש. בפעם השניה, כי אחרי המעבר תייגתי כבר מחדש (באמצעות אפשרות ה-Mass Tag Edit הנחמדה של Simple Tags. הפעם השתמשתי בתוסף Advanced Tag Entry שמאפשר להגדיר את ה-Slug בעת הזנת תגית חדשה. חשבתי שאם אני לא משתמשת בכל האופציות של Simple Tags, אולי עדיף למצוא תוסף אחר עבור האיחזור של פוסטים קשורים, אולם שניים מהתוספים שניסיתי סירבו לעבוד והשלישי לא מצא חן בעיני בגלל הממשק הווידג'טי. לא נורא, חזרנו ל-Simple Tags, אבל עם ממשק תגיות מוגבל.

עד כה סאגת התוספים, תיוגים, slugs ושאר עינויים סיניים. אני מסרבת להחליף גרסא שוב. זה היה פשוט מסויט. עכשיו נראה כמה קל לשדרג בין גרסאות, מאחר וזו אמורה להיות ההטבה בגרסא הזו.

ותהייה אחרונה. לפעמים נדמה לי שאני מקדישה הרבה יותר זמן לתחזוקה, שדרוגים ושאר עניינים פנימיים בבלוג, במקום להקדיש יותר זמן לכתיבה. אני מניחה שאני לא היחידה שמרגישה כך לפעמים, ומנסה להבין את עצמי, למה חשוב לי כל כך שהדברים יעבדו בצורה פחות או יותר חלקה, למה לעזאזל אני כל כך לא פשרנית, לא מוותרת, כי בסופו של דבר ההתעסקות הזו בפרטים קטנים (ולכאורה לא חשובים) גוזלת זמן, עצבים והרבה מאוד סבלנות. פרפקציוניזם זו תכונה מחורבנת. באמת.

כמעט שכחתי - אם אתם מוצאים איזה לינק שבור, אנא דווחו לי דרך טופס יצירת קשר. תודה.

כפי שיכולתם בוודאי לראות, ואם לא אז בטח קראתם בפוסט האחרון, היו קצת בעיות טכנית. אבל הצלחתי בסופו של דבר לפתור אותן (או לפחות את הקריטיות ביותר) ולהחזיר את האתר לפעילות. עכשיו אני יכולה לספר גם שכל הרעיון היה להעביר את הבלוג לתשתית יותר קלה לשדרוג, במערכת מובנית בשרת בו האתר מתארח. המעבר בין הוורדפרס העברי לגרסת השרת לא עבר מאוד חלק, בין היתר עקב שלומיאליות טהורה (שכחתי לייצא את התוכן ל-XML טרם השדרוג, אבל הצלחתי לפתור את הבעיה). נשאר רק לשפצר את ממשק הכתיבה, אבל זה יחכה למחר.

בנוסף, הבלוג עכשיו רץ על WP 2.3.2 בגרסא אנגלית עם אפשרות לשדרוג בלחיצת כפתור, כמו הבלוג הספרדי. יותר פשוט? נחייה ונראה…

וחוצמזה, שתהייה שנה נהדרת. הזוגי ואני מציינים את כניסת 2008 בארוחה עם ר'. מה התוכניות שלכם?

האיש הטכני שלי ואני חשבנו שיהיה רעיון טוב לעבור לגרסא אחרת של וורדפרס אבל יש לנו לא מעט בעיות. מקווים לפתור אותן בקרוב, וסליחה על אי-הזמינות.

אמנם לא עדכנתי אותו מאז יולי (בערך) אבל זו לא סיבה לא לחזור אליו. עכשיו כשאני מתחילה לאט לאט לבנות יחסים עם אנשים מחוץ לאוניבסיטה, שבנוסף גם מתקשרים הרבה באמצעות בלוגים, נראה לי שחשוב לחזור אל הבלוג הנטוש, לתחזק אותו ולהשמיש אותו מחדש. הבלוג הספרדי מתארח גם הוא בשרת של בוקרטוב (תודה רבה, שוב!) וכבר פעיל לחלוטין. לא מאוד מעודכן, אבל פעיל .

הדבר היחיד שעוד לא הצלחתי לפתור הוא סוגיית הממשק. אני לא אוהבת ממשקים שאינם באנגלית. בבלוג הזה התחלתי עם ההתקנה בעברית ואני ממשיכה איתה מטעמי נוחות. אבל אני מאוד לא אוהבת ממשק בספרדית. זו כזו שפה מסורבלת בכל מה שקשור לעניינים טכניים. אז מה שרציתי ליצור - בלוג שהתצוגה שלו לגמרי בספרדית, כלומר מה שהקורא רואה, אבל הממשק הפנימי באנגלית, כלומר אני רואה אנגלית, ולכן הרבה יותר שלווה. מישהו יכול לעזור? ניסיתי לשחק עם הגדרות השפה, קבצי ה-PO וה-MO אבל לא הצלחתי להגיע לתוצאה שמניבה ממשק משתמש אנגלי וממשק גולש ספרדי.

אמנם עבר כבר כמעט שבוע, אבל מוטב מאוחר מלעולם לא. כפי שאתם יכולים לראות, הבלוג קיבל מתיחת פנים ועבר לתבנית Mandigo. ט', שהיה פה בביקור, סייע לי בהתקנת התבנית, שאינה מתורגמת במלואה לעברית. כך השתעשנו לנו בחיפוש פרטים קטנים שדורשים שינוי, כמו יישור לימין במקום לשמאל וכן הלאה. מי מכם שגלש ביום שבת בלילה אולי ראה את השינויים בהתהוותם.

חוצמזה הבלוג גם זכה לעדכון ל-WP 2.3.1, שגרם לי לקצת בעיות בגלל התנגשויות בין תוספים. לא נורא, שום דבר שאי אפשר לפתור עם הרבה זמן, סבלנות וגיבוי טוב. אני מקווה שייקח קצת זמן עד שתצא עוד גרסא ל-WP, כי השדרוגים האלה גוזלים לא מעט זמן, כל פעם מחדש.

וזוהי גם ההזדמנות לשאול - מה אתם חושבים על העיצוב החדש?

לאור העובדה שאני רק גיקית לייט, יש לי עדיין אי אילו קשיי התמצאות בנבכי הוורדפרס. אבל בכל זאת הצלחתי לשדרג ל-WP 2.3 לגמרי לבדי! ייפי!

רק דבר אחד עוד לא ברור לי, אבל זה יחכה - לאן הולכות התגיות? למה הן לא מופיעות?

עדכון 20.10.07

הבנתי למה התגיות לא מופיעות. התבנית הקודמת פשוט לא תומכת בהן. התבנית הנוכחית כן, אבל אני עדיין לא בטוחה אם אני אוהבת אותה. מה אתם חושבים?

יש כל כך הרבה דברים לסדר ולשנות וגם ללמוד בדרך שפשוט אני הולכת לאיבוד. כל זה לא דבר כל כך רע בפני עצמו, אלא רק כשלוקחים בחשבון את העובדה שבמקום לשחק בצעצועים החדשים שלי אני צריכה בעצם לשבת וללמוד נוירואנטומיה קלינית ואיך יודעים איפה יש פגיעה עצבית בהתאם לבדיקה הנוירולוגית של החיה.

נו, טוב. שעה פחות לא ממש תשנה כלום, או לפחות כך אני מקווה. אם אתם מוצאים משהו שאינו תקין, אנא דווחו ואשתדל לסדר.

שבת שלום,

CrazyVet

זה הפוסט הראשון פה בבית החדש שלי. אני יושבת ומסדרת אותו עכשיו, באחת וחצי לפנות בוקר, למרות שהשכל הישר וגם הגוף אומרים שאני צריכה בעצם להיות עכשיו במיטה, מכורבלת עם החתול, ולא מול מסך המחשב, מקלידה. אבל לעזאזל עם השכל הישר ועם ההגיון, יש דברים שצריך לעשות, ותמיד כיף לשחק עם צעצוע חדש.

אז פה יש לי עולם ומלואו של אפשרויות, כמו ששרון אמרה לי פעם - בלוג עצמאי פותח עולם שלם בפניך, ואני עניתי - הכל שאלה של זמן. אז אם קודם בקושי הצלחתי למצוא את הזמן לעדכן, עכשיו אני אצטרך למצוא גם זמן לתחזק. אבל נסתדר, תמיד אפשר למצוא עוד איזו דקה פה וחצי שעה שם. אני כותבת כאילו אני עושה את זה, ובאותה נשימה צריכה להתנצל שאני לא כותבת מספיק. יש לי רעיונות. המונים. אבל זמן מוגבל… בשבועות האחרונים הייתי עמוסה, טבעתי בעבודה ממש. את כל מה שבחופשת קיץ רגילה עשיתי בחודש וחצי דחסתי לשבועיים וקצת, כי ארבעה שבועות הלכו על פרקטיקה בבית החולים. ועכשיו אני בהיסטריה של נסיעה, שוב. אני חוזרת הביתה. אבל הבית שלי גם פה, לכן הנפש כל כל מבולבלת. אם אני באה או הולכת, תמיד יש כאב של פרידה, מבית אחד או מבית אחר. אויש, אני באמת צריכה ללכת לישון, התחלתי להתפייט יותר מדי.

ובכל זאת, רציתי לספר קצת על מה שעשיתי בימים האחרונים, אבל נראה לי שזה כבר יחכה למחר, אבל לא מעבר לזה, כי אחר כך החזרה תתערב לה בלימודים לבחינות (יש לי שתי בחינות, ב-6 וב-12) ובביקור שצפוי לנו (גם הוא בין אותם התאריכים). אבל אני מבטיחה למצוא את הזמן ולספר.

לילה טוב,

CrazyVet