נרדמת כשלקחת טרמפ, וכשהתעוררת גילית את עצמך במקום מוזר. שאלת מישהו, והוא אמר לך שהגעת למקום של הדברים שמעולם לא עשית. החברה שלא הייתה לך, המקצוע שלא רכשת, והמכונית שלא הייתה לך. פרסומת אפילו די מוצלחת, למרות המבטא הארגנטינאי הכבד.

בשבועות האחרונים אני מוצאת את עצמי חושבת על פוסטים, שבסופו של דבר לא רואים אור, אפילו לא מגיעים להיות טיוטה. לחץ הזמן, המתח, הבעיות הטכניות, הלימודים, כולם תוקעים מקלות בגלגלי הכתיבה שלי.

אז מה לא סיפרתי, וממש רציתי?

• קיבלתי את המלגה. כבר חשבתי על הפוסט עם כל השמחה וההקלה. מישהי אמרה לי שהיא בדקה בחשבון הבנק וגילתה שהמלגה כבר נכנסה. באותו הרגע רצתי לחדר מחשבים לבדוק את החשבון שלי, וקפיצת האושר שלא יכולתי להחזיק בפנים קצת הפחידה את הסטודנטים שהיו עסוקים בצ'אט סוער*. מזל שהגיע לפני יומיים מכתב שמודיע רשמית על קבלת המלגה. אחרת לגמרי הייתי שוכחת מזה.
• שהבלוג, שאוטוטו יש לו בלוגולדת, עבר כבר את הפוסט המאה. רציתי לכתוב משהו, להזכיר את זה, אבל איכשהו לא יצא. לא נורא. אבל בשבילי זו בכל זאת מיני-נקודת-ציון.
• המחשב החדש סופסוף בבית, עם המערכת הפעלה כמו שצרי, וכפי שאתם יכולים לראות, עברית שוטפת. יש עוד הרבה עבודה, להתקין אופיס, טיונינג עדין שלא נדבר על כל העבודה שהמחשב הישן צריך. בין היתר כל ההתעסקויות הטכניות עם המחשב גזלו בלי סוף זמן ובעיקר עצבים. כמה טוב שנגמר.
• סופסוף סיימתי את העבודה שלא נתנה לי לישון בלילה. איזו הקלה. באמת. 20 עמודים תיאור מקרה. ארוך ומורכב. חשבתי לרגע לפרסם את העבודה פה בבלוג (למען סטודנטים שמתעניינים וכאלה), אבל החלטתי בסוף שלא. אם יש לכם עניין מיוחד בנזקי חמצון ורבדומיוליזיס בכלבים, אתם מוזמנים ליצור אתי קשר במייל.

וזהו, בערך.

*מה חשבתם, שהם באמת למדו?

בשעה טובה סיימתי סופסוף (כך נראה) את התהליך הכואב של מעבר בין גרסת וורדפרס אחת לאחרת. מאחר ולא מדובר בשדרוג אלא בהחלפת גרסא, גיליתי (בדרך הקשה, כמובן) שכל הלינקים השתנו, כלומר בעיות של דפי 404 ואי תאימויות. את הבעיה הזו הצלחתי לפתור באמצעות התוסף Redirection, שעושה עבודה מעולה. מצאה חן בעיני אחת התכונות, שהוא אוסף מידע לגבי הודעות 404 ומאפשר לנטר כתובות ללא מוצא.

אמרתי לעצמי, אם כבר הכל התחרבש, נחליף את הפורמט של הלינקים. יותר נחמד. ואז גם החלפתי את ה-Slug לכל הקטגוריות. וכשגיליתי שאני לא ממש מצליחה לשנות את ה-Slug בתגיות, החלטתי לתייג הכל מחדש. בפעם השניה, כי אחרי המעבר תייגתי כבר מחדש (באמצעות אפשרות ה-Mass Tag Edit הנחמדה של Simple Tags. הפעם השתמשתי בתוסף Advanced Tag Entry שמאפשר להגדיר את ה-Slug בעת הזנת תגית חדשה. חשבתי שאם אני לא משתמשת בכל האופציות של Simple Tags, אולי עדיף למצוא תוסף אחר עבור האיחזור של פוסטים קשורים, אולם שניים מהתוספים שניסיתי סירבו לעבוד והשלישי לא מצא חן בעיני בגלל הממשק הווידג'טי. לא נורא, חזרנו ל-Simple Tags, אבל עם ממשק תגיות מוגבל.

עד כה סאגת התוספים, תיוגים, slugs ושאר עינויים סיניים. אני מסרבת להחליף גרסא שוב. זה היה פשוט מסויט. עכשיו נראה כמה קל לשדרג בין גרסאות, מאחר וזו אמורה להיות ההטבה בגרסא הזו.

ותהייה אחרונה. לפעמים נדמה לי שאני מקדישה הרבה יותר זמן לתחזוקה, שדרוגים ושאר עניינים פנימיים בבלוג, במקום להקדיש יותר זמן לכתיבה. אני מניחה שאני לא היחידה שמרגישה כך לפעמים, ומנסה להבין את עצמי, למה חשוב לי כל כך שהדברים יעבדו בצורה פחות או יותר חלקה, למה לעזאזל אני כל כך לא פשרנית, לא מוותרת, כי בסופו של דבר ההתעסקות הזו בפרטים קטנים (ולכאורה לא חשובים) גוזלת זמן, עצבים והרבה מאוד סבלנות. פרפקציוניזם זו תכונה מחורבנת. באמת.

כמעט שכחתי - אם אתם מוצאים איזה לינק שבור, אנא דווחו לי דרך טופס יצירת קשר. תודה.

כפי שיכולתם בוודאי לראות, ואם לא אז בטח קראתם בפוסט האחרון, היו קצת בעיות טכנית. אבל הצלחתי בסופו של דבר לפתור אותן (או לפחות את הקריטיות ביותר) ולהחזיר את האתר לפעילות. עכשיו אני יכולה לספר גם שכל הרעיון היה להעביר את הבלוג לתשתית יותר קלה לשדרוג, במערכת מובנית בשרת בו האתר מתארח. המעבר בין הוורדפרס העברי לגרסת השרת לא עבר מאוד חלק, בין היתר עקב שלומיאליות טהורה (שכחתי לייצא את התוכן ל-XML טרם השדרוג, אבל הצלחתי לפתור את הבעיה). נשאר רק לשפצר את ממשק הכתיבה, אבל זה יחכה למחר.

בנוסף, הבלוג עכשיו רץ על WP 2.3.2 בגרסא אנגלית עם אפשרות לשדרוג בלחיצת כפתור, כמו הבלוג הספרדי. יותר פשוט? נחייה ונראה…

וחוצמזה, שתהייה שנה נהדרת. הזוגי ואני מציינים את כניסת 2008 בארוחה עם ר'. מה התוכניות שלכם?

הזוגי אוהב להפתיע אותי. והוא עושה את זה טוב.

זה זמן מה אנחנו מדברים על רכישת מחשב חדש. הנייד שלי כבר מזדקן ומתקשה לעמוד בעומס. הזוגי גם מתכנן לעבור לעבוד יותר ויותר מהבית, וזקוק למחשב אמין וחזק יותר מהזקן שלי. דיברנו על לקנות את המחשב לקראת סוף החודש או תחילת החודש הבא, כדי שאספיק לסדר את המחשב ולהשמיש אותו, וגם כדי שנוכל להתקין עוד לפני תקופת המבחנים שלי את שני המחשבים לתפקוד ברשת, כדי שהזוגי יוכל לעבוד מהבית ואני עדיין אוכל לעבוד לפי הצורך על המחשב הנייד. הזוגי רצה לדחות ככל האפשר את הקנייה, או לפחות כך הוא אמר לי.

אתמול, אחרי ארוחת הצהריים, סיכמנו שנלך לחנות המחשבים החביבה עלינו (שם נקנו שתי המדפסות, זו שיצאה לפנסיה וזו הנוכחית). הזוגי והאדון מהחנות מחליפים מבטים, והוא שאל את הזוגי אם אני יודעת, וכמובן שלא היה לי מושג. מסתבר שיומיים קודם, כשהזוגי אסף טונר למדפסת מהחנות, הוא הזמין את המחשב בלי לספר לי. חתיכת הפתעה.

כדי להשלים את ההתקנה עוד בסופ"ש מיהרנו לחפש מוניטור בשביל הצעצוע החדש, ובחרנו מוניטור 19 אינטש של LG. ומשם רצתי לשיעור גרמנית. איזה לחץ.

היום ניקינו קצת את חדר העבודה, סילקנו את אסופת הכבלים והכשרנו את השטח למחשב החדש. אני חייבת לציין שסילוק המוניטור הישן (שפורפרת, ענקי כזה) פתאום מפנה כל כך הרבה מקום על השולחן. אפילו יש מקום לנייד למרות כל הדברים החדשים, והמדפסת שעדיין נחה אחר כבוד על השולחן.

אז אחרי כל החיבורים וההתלהבות רציתי להתחיל להתקין את כל הדברים הנחוצים לעבודה שוטפת לפי הרגלינו הקודמים, אבל החלטתי שזה יחכה. קודם כל, אני לא מצליחה לחבר את המחשב למודם באמצעות כבל רשת. הוא מוכן לראות את המודם רק כשהוא מחובר ב-USB. והבעיה היותר חמורה, ה-XP שהותקן על המחשב הוא בספרדית (ואתם כבר יודעים כמה אני אוהבת ממשקים בספרדית). אבל זו לא הבעיה הרצינית. מסתבר שכדי להחליף שפה, צריך לקנות עותק נוסף של ווינדוס, מה שיכול לגרום לנו להתחיל לחבב את הטקסטים הארוכים בספרדית (כי זו ממש לא שפה טכנית מוצלחת). הבעיה הקריטית היא שהממשק הספרדי הוא כל כך אנטישמי שהוא אפילו לא מאפשר להתקין עברית כשפה נוספת, כלומר אי אפשר אפילו לכתוב בעברית. אווווווווווף.

נראה לי שאחכה בינתיים לפני הטיונינג של המחשב, כי אולי צריך יהיה להתקין מחדש את הווינדוס ושאר זוועות.

אמנם עבר כבר כמעט שבוע, אבל מוטב מאוחר מלעולם לא. כפי שאתם יכולים לראות, הבלוג קיבל מתיחת פנים ועבר לתבנית Mandigo. ט', שהיה פה בביקור, סייע לי בהתקנת התבנית, שאינה מתורגמת במלואה לעברית. כך השתעשנו לנו בחיפוש פרטים קטנים שדורשים שינוי, כמו יישור לימין במקום לשמאל וכן הלאה. מי מכם שגלש ביום שבת בלילה אולי ראה את השינויים בהתהוותם.

חוצמזה הבלוג גם זכה לעדכון ל-WP 2.3.1, שגרם לי לקצת בעיות בגלל התנגשויות בין תוספים. לא נורא, שום דבר שאי אפשר לפתור עם הרבה זמן, סבלנות וגיבוי טוב. אני מקווה שייקח קצת זמן עד שתצא עוד גרסא ל-WP, כי השדרוגים האלה גוזלים לא מעט זמן, כל פעם מחדש.

וזוהי גם ההזדמנות לשאול - מה אתם חושבים על העיצוב החדש?

לאור העובדה שאני רק גיקית לייט, יש לי עדיין אי אילו קשיי התמצאות בנבכי הוורדפרס. אבל בכל זאת הצלחתי לשדרג ל-WP 2.3 לגמרי לבדי! ייפי!

רק דבר אחד עוד לא ברור לי, אבל זה יחכה - לאן הולכות התגיות? למה הן לא מופיעות?

עדכון 20.10.07

הבנתי למה התגיות לא מופיעות. התבנית הקודמת פשוט לא תומכת בהן. התבנית הנוכחית כן, אבל אני עדיין לא בטוחה אם אני אוהבת אותה. מה אתם חושבים?

זו הייתה התגובה של המשוגעת כשסיפרתי לה שאני סופסוף מחליפה טלפון. טוב, בערך. היא אמרה שירד גשם שלושה ימים, אבל זה לא נראה טוב בכותרת .

הנייד הנוכחי משרת בכוחותינו כבר בערך שמונה שנים, והוא "יד שניה" ושימש עוד איזה שנתיים אצל מישהו אחר. החיה הנדירה היא נוקיה 6120, מאלה הישנים - זוכרים אותם? סוס העבודה הישן שלי עדיין עובד, ובשום אופן לא הולך לפח. יש לאבא חבר שעוסק בשיפוץ טלפונים ישנים בתור תחביב, והוא כבר יחזיר לו את זיו נעוריו.

אז מה קרה שהחלפתי? החלטתי שצריך להחליף מפעיל סלולרי, כי החברה שאנחנו מנויים אצלה, מוביסטאר, לא ממש שמה עלינו כשהמכשיר של הזוגי התקלקל, ולא רצו להחליף לו במחיר סביר. הוא קנה מכשיר חדש, עם כרטיס נוסף ו-12 יורו לשיחות בחמישים יורו, אבל הוא לא כל כך מסתדר איתו, והתכנון הוא להשתמש בו בתור טלפון אורחים (ויש די הרבה כאלה).

החלטנו לעבור לוודאפון. התחלנו את התהליך, שכלל מילוי שמונה-עשר טפסים בערך, וזה לא פשוט עם השמות המוזרים של שנינו, בחרנו את המכשירים שרצינו (נוקיה 6288, 70 יורו כל אחד) ויצאנו לדרך. ואז, מוביסטאר פתאום קמה והציעה לנו הצעה נגדית - שני מכשירי נוקיה N70 והנחה על חיוב הטלפון בשלושת החודשים הקרובים, כמובן במסגרת התחייבות ל-18 חודש (כן, רק 18 חודש). אנחנו נסרב לחיסכון של 140 יורו? כמובן שלא.

אתמול הלכנו לאסוף את הצעצועים החדשים, ועכשיו, כשהם כבר טעונים ומוכנים, אפשר להתחיל לשחק.