הצבע רזרבה

כבר אפשר לספור את השעות לחג המולד. כבר חודשים שמרגישים פה שהוא מגיע, עם הפרסומות הבלתי נלאות למיני צעצועים אוויליים ולטורון חיחונה, שממוחזרים שנה אחרי שנה.

לעומת הפרסומות הקלישאתיות האלה, שחוזרות על עצמן מאז שהגעתי לפה בערך, יש את אלה ששווה לחכות בשבילן – הפרסומות לקאווה. קאווה וחגים הולכים טוב ביחד. אין לי פרטים מדויקים, אבל מכירות הקאווה מתרכזות בעיקר בתקופה של חג המולד-ראש השנה. אפילו בשנים שהחבר'ה במדריד הטילו חרם על צריכת קאווה, כחלק מחרם פוליטי נגד קטלוניה, לא נרשמו ירידות משמעותיות במכירות, ככה זה כשהמונח לחגוג לא עובד בלי בקבוק מבעבע בצד.

המלכה הגדולה של הקאווה, לפחות בכל הקשור לפרסום*, היא חברת פריישנט (Freixenet). מדי שנה בשנה הם משקיעים בפרסומת העונתית שלהם, מסורת של שנים (למרות שלא הצלחתי למצוא התייחסות לכמה שנים בדיוק). בין מפרסמי העבר ניתן למצוא את פול ניומן, קים בסינגר, פאס וגה ואנטוניו בנדרס בצוותא עם שרון סטון.

לפני שנתיים (אם זכרוני אינו בוגד בי), גווינת פלטרו והרקדן אנחל קורייה פזזו יחדיו בסרטון הזה:


בשנה שעברה סקורסזה בכבודו ובעצמו ביים סרטון קצר עבור המותג, כשניתן היה לצפות בסרטון עצמו רק באתר מיוחד** שהקימה החברה עבור הקמפיין (וביוטיוב, כמובן). בכלי התקשורת שודר רק טיזר, שהפנה לאתר.


הסרטון השנה שונה בתכלית מקודמו. אין פה עלילה או כוכבים הוליוודיים שמגמגמים בספרדית, אבל יש בו עושר חזותי וחושי נהדר. מומלץ לצפות בסרטון ביוטיוב באיכות גבוהה (מתחת לסרטון יש לינק), נראה לי שהאיכות באובייקט מאומבד היא פחות טובה, אבל הנה הוא, בכל זאת: שיניתי את ההגדרות בקוד לפי הוראותיו של עירא כדי להציג את הגרסא היותר חדה, אולם לדעתי האיכות עדיין נופלת מזו שבסרטון HQ באתר עצמו.


איכשהו, הם מצליחים להעביר יפה את המהות של הקווה – קופצניות זהובה מבעבעת. השילוב של פס קול המורכב מנקישות נעליה של רקדנית הפלמנקו פלורה אלבאיסין ותו לא, יחד עם השחייה האמנותית ושימוש חכם בצבע מצליחים להעביר מהות ששום הפקה עלילתית, אפילו אם סקורסזה חתום עליה, לא תצליח להעביר. זו גם הייתה בחירה חכמה בנבחרת השחייה האמנותית של ספרד, שזכתה בזהב האולימפי וגם באליפות העולם, שהתקיימה במדריד בתחילת החודש. באתר הזה אפשר לראות איך הפיקו את הסרטון, תהנו.

כך שלפחות לכמה רגעים, בין פרסומת לברבי ולמין חרק מעופף עם שלט רחוק, אני יכולה להתמוגג ולהנות, ולשכוח לרגע את החגים המעצבנים וכל הפרפרנליה שנלווית אליהם. מה שמזכיר לי, אני צריכה לקנות איזה בקבוק קאווה, מסורת שנה חדשה שכזו. אבל לא פריישנט. משהו אחר, יותר טעים והרבה פחות מוכר, כמו שאני אוהבת.

*בלי להתייחס לטעם, זו לא הקאווה החביבה עליי
** האתר עצמו כבר איננו קיים, באותו הדומיין נמצא כרגע האתר שמתאר את הפקת הקמפיין הנוכחי.

4 תגובות ל-"הצבע רזרבה"
  1. עירא

    בחורות השמפניה המסונכרנת מקסימות, והפוזה ההיצ'קוקית של סקורסזה גם מצחיקה אותי בלי שהבנתי מה הוא אמר שם 🙂 תודה על הדוגמיות!

  2. CrazyVet

    שמחה שאהבת 🙂

  3. יוחאי

    אחרי כמה כוסות קאווה, אני בדרך כלל כבר לא שם לב למותג. היו לי לא מעט ערבים שמחים ב"לה צ'מפה", דאון טאון תל אביב. הכל היה טעים ומבעבע…

  4. CrazyVet

    אני לא חובבת גדולה במיוחד של יינות מבעבעים, והקאווה יותר חומצית למדי (זני הענבים יותר חומציים מאלה שמשמשים לייצור שמפנייה, לדוגמא), לכן אני מצליחה להנות רק מקאווה יותר מעודנת (כי הפשוטות עם הרבה גזים מציקות לי בבטן).

    ישבתי בלה צ'אמפה קצת אחרי שהם פתחו לפני שנתיים פלוס. היה נחמד, יומולדת וכאלה. איך הזמן עובר…