צרפת, שוב

עברו יותר משש שנים מאז הפעם האחרונה שהייתי במונפלייה. בשתי הפעמים שפקדתי את העיר, עברתי בה לרגע, מחליפה רכבת מהירה ברכבת מקרקשת ורעועה, או להפך. ועכשיו, שש שנים מאוחר יותר, אזכה באמת להכיר קצת את העיר הזו, בתקווה לגלות שיש בה יותר מאשר תחנת מעבר בין ה-TGV לכיוון פריז והרכבות שנוסעות לבארסה.

מחר אני מתחילה את הפרקטיקה, ששת השבועות האחרונים שעומדים ביני לבין התואר – וטרינרית מוסמכת (אלה, והציון האחרון שעודנו מבושש להופיע בגיליון הציונים. עד שאראה אותו לא אאמין). אין לי מושג מה אני הולכת לעשות, ולמען האמת, זה לא ממש מפריע לי. אני יודעת שהולך להיות מעניין, אז למה להטריד את עצמי בפרטים קטנים עכשיו?

את ששת השבועות הקרובים אני מעבירה עם משפחתה של המשוגעת – אבא, אשתו השנייה והבת. החדר סבבה, יש וויפי ואפילו יש פה חתולה אפורה שמזכירה את יאסר, אבל יותר רזה ונחמדה. מה עוד אפשר לבקש? הקושי העיקרי הוא, כמובן, בפרידה (למרות שהצרפתית גם תהייה אתגר, אחרי כל כך הרבה שנים של החלדה). אבל זו מייצרת געגועים, האפרודיזיאק הטוב ביותר בנמצא (וחוצמזה, איפה שיש וויפי אפשר לדבר בסקייפ… חצי נחמה).

טוב. לישון. יום ארוך מחר.

5 תגובות ל-"צרפת, שוב"
  1. גיא

    מגניב לך!
    המון הצלחה. אני מקווה שתהני גם מהאוכל הצרפתי ומהיין האיזורי.

  2. efyska

    את מדברת צרפתית?

  3. CrazyVet

    דיברתי צרפתית (בזמן עבר) אי שם כשסיימתי את התיכון וגם קצת אחרי (בגרות חמש יחיד) ואפילו תכננתי ללמוד צרפתית וביולוגיה באוניברסיטה, עד שפגשתי את הזוגי ושיניתי מעט את התוכניות.

  4. efyska

    במידה מסויימת זה קצת מבלבל, שתי שפות לטיניות לא?

  5. CrazyVet

    אכן, זה מבלבל, לא קצת אלא הרבה, במיוחד לאור העובדה שבכל רגע נתון מתבלבלות לי בראש צרפתית, ספרדית, קטלנית, והאנגלית בשביל לסתום חורים. מיש-מש לשוני מעצבן למדי, ומאוד מתסכל. לשמחתי הצרפתית חוזרת אליי כל יום קצת יותר, וזה מעולה, כי זו הזדמנות פז לתרגל ולהשמיש מחדש משאב שקצת הלך לי לאיבוד.

רוצה להגיב?


:mrgreen::|:twisted::arrow:8O:):?8):evil::D:idea::oops::P:roll:;):cry::o:lol::x:(:!::?:

Bear