זהו. המעבר הושלם. החצול ואני בדירה החדשה שלנו. זה לא היה מעבר קל, אולם הוא עבר הרבה יותר חלק משציפיתי. החצול עודנו בשוק, תחת השפעת הכדור שנתתי לו בשדה התעופה, לפי המלצת הוטרינר*. הדירה קצת מבולגנת, עד כמה שדירה ריקה מאוד יכולה להיות מבולגנת, אבל בעיקר ריקה. אפילו את המיטה, פריט הריהוט היחידי בנמצא, עוד […]
הם עשו זאת. הצליחו לשבור שיא אחר שיא, ובדרך להעביר אותי כמה לילות ללא שינה. בתמורה, הם עברו מול המרפסת שלנו. מבט מהמרפסת על ההתרחשות בתהלוכה. כפי שאתם יכולים לראות, אפילו החנויות הצדיעו לאלופים הטריים. התמונות שלי לא מאוד מפוקסות, אז אתם מוזמנים להציץ גם בתמונות של לאיה בפליקר, שצילמה ממש מתחת לבניין שלנו (לפחות […]
ועוד חגיגה דתית מרשימה* – יום חגה של הבתולה מרוסיו. זו חגיגה מאוד אופיינית לדרום ספרד, לכן הלבוש המסורתי האופיייני לאזור, כולל שמלות "פלמנקו" מנוקדות ופיינטות (peineta) ומנטייה (mantilla). *בארסה מפתיעה אותי שוב, בחגיגה הדתית השניה שאני מוצאת באקראי, אחרי 7 שנים שאני גרה פה ולעולם לא ראיתי אפילו אחת
בארסה תמיד מצליחה להפתיע אותי. גם כשאני כבר חושבת שאני כבר מכירה את כל השטיקים שלה, היא שולפת איזה ארנב מהכובע, ומשאירה אותי ללא מלים. כל פעם מחדש. הפעם, זו החגיגה מול הכנסייה של סנטה ריטה מקסייה, הפטרונית של הבלתי אפשריים, כשהמסורת היא לתת לקדושה ורד אדום בבקשה להגשמת משאלות בלתי אפשריות, ריפוי חולים וכיוצא […]
אחרי חודש של ניתוק כמעט מוחלט מהעולם האמיתי והווירטואלי, בלי חיבור אינטרנט, חזרתי הביתה, לבארסה. פתאום לא קר, עזבתי ברלין אפורה וערפילית ויצאתי לשמש חמימה של בארסה. מיותר לציין שהסוודר שלבשתי היה יותר מדי, והמעיל – בכלל לא נחוץ. החזרה למציאות תמיד קשה. עכשיו צריך להשלים חסרים ולהדביק פערים – לענות על אימיילים ששכבו מיותמים […]
יום ראשון, רגוע, טיול רגלי בבארסה עם הזוגי. פתאום תוקף הרעב, ומתחילים לחפש מקום לאכול, בברצלונטה. המקומות המוכרים מפוצצים, אז החלטנו לחפש המלצה שהזוגי קיבל מהטכנאי שבא לבצע את הבדיקה השנתית למחמם המים. עקבנו אחרי ההוראות, וראה-זה-פלא, מצאנו את המקום, ששוכן קרוב לים, בין החוף לפסאו ז'ואן דה בורבו. המקום נקרא באר סלמנקה II, כי […]
כמה טוב לחזור הביתה. הרבה בלגאן לסדר, אבל לאט לאט הכאוס משחרר את שליטת הברזל שלו. בקרוב תמונות מצרפת, צריכה לפרוק את המצלמה…
ברכות ואיחולים למכבי תל-אביב לרגל עלייתם לפיינל פור במדריד. באמת, סחטיין. אבל האוהדים החוליגנים שלהם – אותם באמת היה צריך להרחיק. התנהגות כזו מחפירה לא ראיתי כבר הרבה זמן. מאה אוהדים שמחכים בנתב"ג לקבוצה, ומקבלים אותה בקריאות היחו פוטה, קטלוניה אס אספניה? מי אתם, חולירות, לצעוק דברים כאלה? איזו מין התנהגות ספורטיבית זו? איך הייתם […]
כבר לפני חודש קבעתי עם החברות מקבוצת הסריגה ללכת לשוק הספרים המשומשים שבשוק סנט אנטוני. במקור היה שם שוק יד שניה לספרים, אבל היום אפשר למצוא שם קומיקס, מגזינים, סרטים, תקליטורים… אפשר לומר שיותר קרוב לשוק "תרבות". כמובן שהבנות ואני חיפשנו בעיקר חוברות מלאכת יד (יצאתי בשלל רב, חמישה מגזינים של תפירה וספר ישן אחד […]
שוב ללכת לדרמטולוג. שוב להתקל בבית המרקחת באותו אחד מהפעם הקודמת, ולחשוב, הוא תמיד עובד בימי חמישי בערב? לתהות, אולי הפעם, המשחות בקרוב ל-40 יורו באמת יעשו את העבודה, וסופסוף אני אפטר מהאקזמה המעצבנת הזו (שלא רק שלא נעלמה, היא גם פלשה לעפעפיים, וזה ממש מעצבן). או פשוט לחכות לסוף החורף, ללחות קצת יותר נסבלת, […]