אפילו שאני לא חובבת כדורגל בנשמתי, אני לא יכולה להכחיש שהמשחק של ספרד אתמול מול איטליה פרט על נימה כלשהי בלבי. אולי זה כי אני לא סובלת את סגנון המשחק של האיטלקים (הגנתי ומלוכלך, וחוצמזה אנ'לא סובלת את קנאברו), ואולי כי הספרדים תמיד משחקים יפה, ובסוף מפסידים.

למרות שאולי ספרד תסיים את היורו רק במחצית, היורו הזה הם כבר השיגו כמה מטרות חשובות - לעבור את רבע הגמר וגם לנצח את איטליה, ועוד בפנדלים. אני שמחתי אתמול פעמיים, גם כי ספרד הצליחה להתגבר על מכשול משמעותי,וגם כי איטליה הפסידה. ייפי.

ברכות ואיחולים למכבי תל-אביב לרגל עלייתם לפיינל פור במדריד. באמת, סחטיין. אבל האוהדים החוליגנים שלהם - אותם באמת היה צריך להרחיק. התנהגות כזו מחפירה לא ראיתי כבר הרבה זמן. מאה אוהדים שמחכים בנתב"ג לקבוצה, ומקבלים אותה בקריאות היחו פוטה, קטלוניה אס אספניה? מי אתם, חולירות, לצעוק דברים כאלה? איזו מין התנהגות ספורטיבית זו? איך הייתם מגיבים אם היו מחכים למכבי בדל פראט* או בבראחס** אולטראס*** שצועקים "ישראל זה פלסטין" ו"בני זונות"? אנטישמים, עוכרי ישראל הייתם קוראים להם.

עבור אנשים רבים, ספורט הוא חיבור בין תרבויות. לא מעט אנשים פה בספרד לא מתעניינים במיוחד במתרחש בשאר העולם (חוץ מספורט), חלקם לא משכילים מאוד, כך שרוב ידיעותיהם לגבי מדינת ישראל מתגבשות בהתאם למהדורות החדשות בטלויזיה המקומית, והאירוע הנ"ל קיבל כיסוי נרחב. מיותר לציין שהתקשורת בספרד ככלל, ובקטלוניה בפרט, אינה פרו-ישראלית בלשון המעטה. כך שהתדמית שלנו גם כך אינה חיובית במיוחד, ואירועים כאלה אינם תורמים לה.

רק תחשבו, תנסו להבין, איזו בושה זו שמקומיים שואלים מה הקטע עם האוהדים של מכבי, כי הם ראו את זה, וחושבים, שהכל אצלנו חייב להיות "מלחמה כל הזמן".

פשוט בזיון. לפעמים צריך להוציא את הראש מהתחת ולחשוב, ויותר חשוב, להתנהג כמו בני אדם.

התנצלות לאוהדי מכבי השפויים - אין לי שום כוונה לפגוע, כל הטענות מופנות אך ורק לחוליגנים.

*דל פראט (Del Prat) - שדה התעופה של בארסה
**בראחס (Barajas) - שדה התעופה של מדריד
***אולטראס - חוליגנים בספרדית

הזוגי ואני זה עתה שבנו מהמשחק של בארסה מול ליון. לא אכביר מלים, מאחר וכדורגל הוא בהחלט לא נכלל בתחומי הבנתי או אפילו קרוב לזה. זו הפעם השניה שאני הולכת אתו למשחק*. הפעם, בניגוד למשחק הקודם, ישבנו במקום נחמד הרבה יותר, יחד עם חבר לעבודה של הזוגי, שדרכו קנינו את הכרטיסים.

אני חייבת לציין, בתור אדישת-ספורט באופן כללי**, זו חוויה מעניינת. קודם כל, בשביל מנותחת-עיניים שכמוני התחושה הנהדרת של ראות כל כך חדה היא מדהימה. נכון, גם ביום שטוף שמש אני יכולה להרגיש ככה, אבל זה עדיין משהו אחר. בנוסף, כמות האנשים מפעימה, במיוחד כשכולם קמים על הרגליים, לטוב ולרע***.

אני עדיין לא חובבת כדורגל, למרות שאם כבר, של בארסה. כי בארסה היא יותר ממועדון.

וחוץ מזה, היה אחלה משחק.

*הפעם הקודמת הייתה לפני שנתיים (בערך), מול ואלנסיה.
** ממש לא מזיז לי מה עשה אלונסו, או רוסי, או נדאל, ובכל זאת אני יודעת.
*** למרות שהקהל פה די רגוע ושקט.

בארסה (ולא רק) באטרף ספורטיבי.

נשארו עוד שני מחזורים לליגה, ובארסה וריאל בשיויון נקודות, ושתיהן משחקות באותה השעה היום בערב. בנוסף, המשחק של בארסה הוא מול אספניול, שניצחה בעימות הקודם בינהם. [האוהדים המקומיים מקווים שהמשחק הביתי של בארסה יילך טוב, ושסרגוסה תאכיל את ריאל בושות כמו שעשתה לפני שלושה חודשים בקופה דל ריי].

וחוץ מזה, כל העולם ואשתו מגיעים היום לעיר, כי מחר מתקיים מרוץ Moto GP במונטמלו.

ואני? צריכה ללמוד איך לחתוך כלבים (וחתולים, ופרות, וסוסים) ב-1729 שיטות שונות. נראה איך הזוגי ואני נסתדר מחר, כדי שהוא יראה את המרוץ, ואני אלמד בנחת…