למרות הסימנים המנבאי-רעות (עייפות קשה, לפספס את הרכבת, גשם) היום הראשון של הסמסטר הלך יופי. קודם כל, בגלל שפספסתי את הרכבת הגעתי רק למחצית האחרונה של השיעור הראשון בהיגיינה II. פיכסההההה. לעומת זאת, לא פספסתי את המצגת המשעשעת בצורה לא רגילה שהעלה הפרופסור לתרפויטיקה, כולל אפקטים של סאונד וסרטונים. נראה לי שהוא בסדר, אם חוש ההומור יכול לנבא משהו לגבי מרצים…

עוד סימן ליום טוב - לא לאכול בקפטריה של האוניברסיטה ולקבוע עם הזוגי לאכול בבית. לנצל את ההזדמנות ולראות את הסרט ב-DVD שלא ראינו אתמול בלילה. נחמד.

לגראנד פינלה, לקבל שיחה מחברה ללימודים שעברת את הבחינה מיום שישי, ואחרי זה לצאת, לפגישה של הקבוצת סריגה, בדרך לקנות חתיכת צמר מדהימה לחצאית, וגם קצת טריקו כדי לנסות עם המכונה החדשה. ואחרי שכבר נשבר מהסטארבקס, כי אי אפשר לנשום ו/או לדבר שם, ללכת לחפש מקום אחר עם החבר'ה שהכי בראש שלי מהקבוצה, ובסוף לשבת במקום מקסים ליד הבית, על בירות ובראבה'ס, לקשקש… לדבר על הכל, כולל פשיזם, פרנקו, נאציזם, דעות קדומות, מדריד מול בארסה… תענוג. וגם סיימתי את הצעיף שעבדתי עליו כבר איזה חודש. בקרוב תמונה (אחרי שהוא יגיע ליעדו).

ועכשיו, ארוחת ערב קטנה, סרט ב-DVD, ולישון. מחר יש לי ישיבה של תוכנית הלימודים החדשה, כדאי לישון טוב קודם, זה לא הולך להיות הכי נעים (בלשון המעטה).

לילה טוב…

לפני מספר שבועות נערכו הבחירות לחונטה של הפקולטה. אין לי מושג מה התרגום של זה לספרדית, אבל אני מעריכה שהמונח העברי הוא מועצה, דירקטוריון או ועד. זהו פורום שכולל נציגים מכל המחלקות של הפקולטה, סגל לא אקדמי וסטודנטים. אחרי שדיברתי עם כמה מרצים לגבי הנושא, החלטתי להציג את מועמדותי בבחירות הללו. כשאני אומרת "להציג מועמדות" אני מנפחת את העניין הרבה מעבר למה שהוא, מכיוון שאף פעם לא מצליחים למצוא 18 איש שבאמת מעוניינים להיות נציגי הסטודנטים בחונטה. אז ממלאים את רשימת המועמדים בחברים, שעושים לך בעצם טובה שהם מציגים מועמדות. אני הייתי אחד מהשלושה שבאמת רוצים להשתתף בעניין.

הישיבה התחילה בתשע וחצי, רבע שעה אחרי השעה המיועדת (הפתעה). חתמנו על הניירות, אין לי מושג למה (השבעה? נוכחות?). הדיקן התחיל בעדכונים על מה היה קודם, ומה הוחלט. התפוד הלוהט של הישיבה הייתה ההודעה שהוציאה אוניברסיטת ליידה (Lleida) שבמערב קטלוניה, בה היא מודיעה שהאוניבסיטה תציע החל משנת הלימודים הבאה תוכנית לימודי מדעי בעלי חיים (Animal science and health) , משכה 4 שנים, כאשר לסטודנטים שמסיימים את התואר תהייה זכאות להמשיך ישירות לשנה רביעית וחמישית של לימודי וטרינריה אצלנו בפקולטה. כמובן שההחלטה הזו היא 100% פוליטית (ספרד בשנת בחירות) והפוליטיקאים מנסים לרצות את תושבי ליידה. הבקשה הראשונית הייתה להקים שם פקולטה לוטרינריה. מה שלא ברור זה למה בדיוק תושבי ליידה רוצים פקולטה לווטרינריה, כאשר בקטלוניה, בספרד ובאירופה יש עודף וטרינרים?

כל המרצים (כמעט) דיברו על כמה זה לא בסדר, כמה זה יפגע ברמת ההוראה, כמה זה חוקי (למה תואר של ליידה כן, ושל האוניבסיטה בקנריים לא?) . גם אנחנו הערנו שבסופו של דבר זה יפגע בנו, בין אם במספר הסטודנטים שיוכלו ללמוד, או מבחינת העבודה לאחר סיום הלימודים. מטריד, אבל באמת מחוץ להשפעתי. אני אפילו לא מצביעה בבחירות. היה משעשע לראות את כל הפרופסורים המלומדים חוזרים אחד על דברי השני, כאילו שזה מה שיעשה את ההבדל. נו, גם משהו.

מעבר לזה, א' ואני רשמנו לעצמנו הישג ראשון בפורום הזה: להכניס סטודנט לוועדה שמתכננת את תוכנית הלימודים העתידית. בישיבה הקודמת (שהייתה טרם הבחירות ולכן לא יכולתי להשתתף) הוחלט הרכב הוועדה, ועל אף בקשתו של מ' (מנהל המחלקה בה אני "עובדת"), לא הוכנסו סטודנטים (לא הגיעו סטודנטים לישיבה, ולכן הוא נענה: "איזה סטודנטים אתה רוצה להכניס לוועדה?"). הבקשה התקבלה ללא התנגדות, עם ההסתייגות שנציג הסטודנטים חייב להיות מהשנתיים האחרונות, ולכן אני זוכה גם בתפקיד הזה. הולכת להיות לי שנה עמוסה…

וזהו. בינתיים. סיימתי (סופסוף) את הסוודר לג'וניור של פורד, והוא כבר בדרך. כמובן שעם הדואר הספרדי (חיכיתי יותר מחצי שעה בשביל לשלוח את החבילה), וכל ימי החופש ייקח לו קצת זמן להגיע, אבל נראה לי שההמתנה שווה. מבטיחה פוסט מפורט עם תמונות ואפילו הסברים לגבי הדוגמה של הסריגה (בקשו ממני להכין בשביל הקבוצה של BCNKnits).

למרבה המזל, הוקדם הסמינר שהיה מתוכנן לאחר הצהריים, והצלחתי להגיע למפגש השבועי של הסורגות מבארסה. הגעתי בדיוק על הדקה לסטארבאקס, מקום המפגש (אי אפשר להתכחש לאופי יקי) וקצת הרגשתי אבודה. חשבתי שאמצא חבורה של סורגות נמרצות כבר שם. אבל לא. הייתי השניה להגיע, ומאחר והראשונה עוד לא הייתה בעיצומה של הסריגה לא ידעתי את מי אני מחפשת. אבל בסיבוב השני שאלתי אותה, וגיליתי שאני במקום הנכון. קצת אחרי הגיעה גברת מבוגרת, והלכתי להזמין לשתינו קפה.

מהר מאוד המסרגות נשלפות, ותיק תיק כל אחת בשלה. הכרתי בקבוצה הזו איטלקיה שעושה דוקטורט באנתרופולוגיה, מתמטיקאית קטלנית וגרמניה אחת שאין לי מושג מה היא עושה. כל אלה היו הקרובות אליי ביותר. היו שם עוד כמה, שהכרתי רק בשם ממש לקראת הסוף, כי הן היו בצד השני ועם הרעש והצפיפות פשוט היה בלתי אפשרי לתקשר.

בינתיים, בין הא לדא סיימתי את השרוולים לסוודר של ג'וניור. אמנם באיחור (אני תמיד מסיימת דברים באיחור, רק בגלל שאני מציבה לעצמי דדליינים בלתי אנושיים), אבל או-טו-טו מוכן, ויישלח אחר כבוד לשוודיה. אל דאגה, הסוודר מיועד לתינוקים בני שישה חודשים, כך שיתאים לו כמעט עד סוף החורף.

אני מרוצה מעצמי, פעמיים. אחת, שהצלחתי למצוא את הזמן. שתיים, שסיימתי (כמעט) את הסוודר. וחוצמזה, נהניתי כל כך, שנראה לי שאימצתי לי הרגל חדש.

אתמול השתתפתי בקורס לסריגת גרביים בחנות הצמר החביבה עליי, Persones llanes. איזה כיף. כבר יותר מחצי שנה שאני רוצה לעשות את הקורס הזה, ועכשיו סופסוף הצלחתי למצוא את הזמן. כמובן שזה היה זמן לא הכי מתאים, כי אתמול היו לנו אורחים לארוחת ערב, ומהקורס ישר חזרתי הביתה כדי לארגן דברים אחרונים ולקבל את האורחים. נו, מילא. העיקר שאני יודעת לסרוג סריגה עגולה (ניסיון ראשון שלי) וגם איך לסרוג גרבים, לפחות באופן עקרוני. יוהו!

הרהור נוסף. יש משהו נורא נחמד בהיאספות של כמה אנשים (נשים, יותר נכון) לסרוג בצוותא. יש קבוצה של סורגות שמתכנסת מדי שבוע, נראה לי ששווה לנסות. Barcelona knits, here I come.