הזוגי נסע למדריד, ואני החלטתי שזו הזדמנות מעולה לחדש את מלאי הצמר. החנות החביבה עליי תסגר לשלושה שבועות עוד מעט לרגל נסיעה משפחתית), כך שצריך למלא חסרים. לצערי, את המסרגות שאני צריכה לפרויקטים שבחרתי, לא היה להם במלאי. כך שבכל מקרה אצטרך לחכות. בחנות פגשתי את פרנצ'סקה ובלן מקבוצת הסריגה שלי, ואחר כך הלכנו לשתות קפה באיזה מקום ליד. איזה כיף.

אלפקה 70% בצבע טבעי, טוויית יד מפרו.

אלפקה 100% בצבע טבעי, כנ"ל

משי סארי ממוחזר, מגיע מקואופרטיב נשים בנפאל (?). מתכננת לסרוג ממנו תיק, או אולי איזה צעיף תכשיטי משהו.

סיכות חמודות, לבלוקינג וגם לתפירה.

ועוד כמה דברים, אבל זו הפתעה. וחוצמזה, חגגתי גם קצת על מכירות סופעונה בחנות הבדים החביבה עליי. הצמר באפור-פחם היה קצת מעבר לתכנון, אבל המוכר (שכבר מכיר את החיבה שלי לבדים כאלה) עשה לי מחיר שהצדיק את כאב הכיס.

לא צמר לסריגה, אלא לתפירה. החום מיועד למכנסיים, והאפור-פחם יספיק למכנסיים וגם לחצאית.

ומה עושים כשהזוגי לא נמצא? מסדרים את הקופסא של הסטש (stash). איזה הישג.