שוק בשבת בבוקר

לורל מאתגרת בלוגרים לספר על חווית קניות, ואני מנצלת את ההזמנות לספר קצת על חווית הקניות החביבה עליי, למרות שנראה לי שלא לסוג כזה של קניות היא התכוונה… העיקר הכוונה, לא?

קצת אחרי שעברתי לגור פה בבארסה, גיליתי את השוק השכונתי, מרחק שלושה רחובות. בפעם הראשונה הלכתי לשם לבד, וקצת הלכתי לאיבוד בדרך חזרה, עם כל השקיות שהיו די כבדות. אם אני זוכרת נכון, קניתי עוף וירקות למרק, וגם ירקות לסלט וקצת אגוזים וקטניות. מאז עברו חמש שנים, והקניות בשוק הן חלק בלתי נפרד משגרת השבוע שלנו. מדי שבוע, כל שבת בבוקר, אנחנו פוקדים את השוק. לפני שנה וקצת אפילו הצלחתי לשכנע את הזוגי שעגלת קניות יכולה להיות מאוד נוחה, ולא רק זקנות משתמשות בה. מאז, שגרת השוק הפכה לנוחה אף יותר.

בחמש שנים מכירים הרבה אנשים בשוק. את חלקם אנחנו מכירים בשם, אחרים לא, אבל מכירים את בני משפחתם וחלק מהסיפורים שלהם. את הסיבוב אנחנו בדרך כלל מתחילים אצל ד', הרומניה, בעלת הדוכן לתפוחי אדמה ושאר שורשים (במקור) שמוכרת היום גם שמן זית, קטניות, פירות הדר, תפוחים, רימונים ואגוזים. היא לומדת ביולוגיה ב-UB ותמיד מספרת לי את קורותיה באוניברסיטה. אנחנו משתפות אחת את השניה בסיפורי זוועות ממבחנים. צמוד לדוכן שלה נמצא הדוכן לממכר ביצים, בו היא עבדה טרם רכישת דוכן תפוחי האדמה. בדוכן הביצים עובדת גברת אחת, ששואלת אותי מדי פעם לגבי הטיפול בחתול שלה. הוא כבר צריך להיות בן יותר משנה.

אחר כך אנחנו ממשיכים לפגוש את ההוא מהדוכן של הירקות שנראה כמו דוכן בכפר, קצת מבולגן, ועם סחורה טריה מאוד. לפעמים אנחנו קונים אצלו עגבניות מהשדה של אבא שלו. לרוב נמצאת אתו אחת מבנותיו, ששתיהן מתחרות בהתעמלות קרקע. אנחנו יודעים בדיוק איך הולך לבנות שלו בתחרויות (יפה מאוד) ומהם תחביביו (הליכה תחרותית בהרים) ואפילו מכירים אחד מחבריו ויודעים איפה הוא גר, אבל אין לנו מושג איך קוראים לו. מול הדוכן שלו אפשר לקנות עוף וארנב בגריל, לפחות בימי שבת. בזמן האחרון הקניה שם הפכה להרגל, כי בסך הכל די כיף לא לבשל בשבת בצהריים. את הירקות אנחנו משלימים אצל מ' וא'. הן שתיהן מאוד נחמדות, ומכירות בדיוק את ההעדפות של הזוגי בנוגע לפירות (רק קשים) ושלי (בשלים במידה). אפשר למצוא אצלהן אפילו שומר, אחד מהירקות החביבים על הזוגי.

לא רחוק משם, נמצא הדוכן של א', שמוכרת קטניות ופירות יבשים. אפשר למצוא אצלה תמרים מהארץ, מג'הול יפים וגדולים. וגם תאנים מיובשות, קטנטנות, שנקראות פה Higos pajareros (תאנים ציפוריות, בתרגום חופשי), נהדרות. אחד מההרגלים המגונים שלי…

במרכז השוק נמצאים דוכני הדגים. לפעמים אנחנו קונים שם קצת דגים, ואם אנחנו ממש משקיעים, מולים או שאר חיות ים. אנחנו לא מאוד מיומנים בדגים ופירות ים, וזה אחד הדברים שהייתי רוצה לפתח קצת יותר. בסך הכל דגים זה טעים ובריא.

וזהו, בערך. יש עוד כל מיני דמויות מוזרות בשוק, כמו ההוא מדוכן העופות עם המשקפיים הענקיים והעיניים המשוגעות, שנראה מפחיד נורא. התאומות מהדוכן דגים במרכז השוק, שתמיד מתלבשות בבגדים תואמים. הצוענייה שתמיד עומדת מחוץ לשוק ומוכרת לימון, שום וורדים, מכריזה על מרכולתה בצעקות.

את הקנייה בשוק אנחנו תמיד חותמים בכוס קפה מול השוק. צוחקים קצת עם האחים פ' ופ' וגם עם וו', שלושתם אקוודוריאנים, ועם הבוס שלהם ג', שנראה קצת כמו הומו מזדקן. כמעט תמיד נמצאת שם איזו סבתא נחמדה, שפשוט מבדר לראות איך היא צוחקת, כמעט מפלרטטת, עם כל עובדי המקום. ואז חוזרים הביתה, לסדר הכל.

7 תגובות ל-"שוק בשבת בבוקר"
  1. ג'וליאנה

    איזה תיאור נפלא. גם אני חובבת שווקים גדולה. ודווקא בביקורינו בברצלונה החלטנו ללכת למרקט דל בוקריהביום ראשון…

  2. CrazyVet

    לה בוקריה הוא שוק מעולה, אבל לא יוצא לנו לקנות שם כל כך. הקרבה לבית חשובה כשצריך לסחוב הכל בידיים 🙂 עוד שוק שמאוד כיף לטייל בו – השוק המשופץ ליד הקתדרלה, סנטה קטרינה. הגג גלי ובצבעים, והשוק עצמו משופע בדוכנים עם ירקות מוזרים ואקזוטיים. יש שם אפילו חנות שמוכרת רק שמן זית.

    עד כמה שיכולתי לשפוט, ימי השוק הכי מוצלחים פה הם ששי ושבת, לפעם הבאה 🙂

  3. efyska

    אין כמו להסתובב בשוק.
    מה עם תמונות??? 😉

  4. עירא

    מסכים בפה מלא… מאוד חסרו לי כאן התמונות בפוסט כזה 🙂

    נשמע כמו חיבור בריא לעיר ותושביה… מה שלא היה לי אף פעם במקומות שאני חי, וכנראה שמאוד חבל. בדיוק היום נתקלתי באיזה פוסט שמדבר על כמה "מדדים" להתחברות של זרים להוויה הספרדית, ישר חשבתי עליך. למרות שאני בטוח שכבר שלחו לך את זה 20 פעם, הנה זה:
    http://www.typicallyspanish.com/news/publish/article_13385.shtml

  5. CrazyVet

    😆

    עוד לא יצא לי לקרוא, אבל יש שם כמה שבהחלט קולעים, והייתי מוסיפה עוד כמה…

    תמונות… בהזדמנות. הזוגי תמיד צוחק עליי כשאני לוקחת מצלמה לכל מקום. ויש גם משהו קצת מוזר בלצלם את השגרה הכל כך קבועה, לפחות מבחינתי.

  6. עירא

    מוזר לך, אבל מרתק למציצנים שקואים 😛

  7. עירא

    שקוראים… :mrgreen: