מוזיקה עתיקה בפלאסה סאנט פליפ נרי

אתמול בדרכי חזרה מחנות הצמר החביבה עליי (כן, יש לי חנות צמר מועדפת, וגם חנות בדים) עברתי בפלאסה סאנט פליפ נרי (Plaça Sant Felip Neri), אחת הכיכרות החמודות במרכז של ברצלונה (ברובע הגותי). להפתעתי מצאתי שם שלישיית נגנים על במה די מאולתרת, שניגנו מוזיקה עתיקה לצ'מבלו, לוט (?) וצ'לו, עם תלבושות תקופתיות (חבל שלא לקחתי מצלמה). התוכניה שמצאתי שם אמרה שגם היום יש קונצרטים פתוחים לקהל, אז החלטתי לחזור לשם.

כמובן שהגעתי באיחור, כרגיל (התעכבתי יותר מדי עם הלימודים). הקונצרט היה קצר, והאחרון להיום (אין מה לעשות, אמנם יום ראשון וחופש אבל צריך ללמוד), אבל שני הדרנים פיצו על ההפסד של 10 דקות. ההרכב שהופיע היום כלל נקרא Stil BCN וכלל צ'מבלו, חליל וכינור. הם ניגנו רשימה די ארוכה של יצירות קצרות, כולן מהמאה ה-16. היה קצת פחות מרשים (הם לא לבשו שמלות ברוקד) אבל עדיין נהדר. כיף לראות תרבות שיוצאת ככה לרחוב.

כשהקונצרט הסתיים גיליתי שצמוד לכיכר נמצא מפעל לסבונים, שמייצר כל מיני סבונים בהטבעות מעניינות, כולל בצורת האריחים שעיצב גאודי ומרצפות את פאסאו דק גראסיה (Paseo de Gracia) ועוד כל מיני רחובות. חזרתי דרך פלאסה דל פי (כיכר האורן, Plaça del pi) שם מתקיים שוק איכרים מדי יום ראשון.

ביום שלישי יש קונצרט פתוח לקהל הרחב בכנסיית סנטה מריה דל מאר (מריה הקדושה של הים, Santa María del Mar). אני מקווה להצליח לסחוב את הזוגי, שהיה עסוק היום בלימודים וסירב להצטרף אלי.

שלישיית Stil BCN על הבמה.

מפעל לסבונים. על דלת הזכוכית מפורט התהליך הכימי של ייצור סבון.

מכבש-סבון להטבעת הדוגמה על פני הסבון.

שוק איכרים בפלאסה דל פי

4 תגובות ל-"מוזיקה עתיקה בפלאסה סאנט פליפ נרי"
  1. ג'וליאנה

    שמחתי לגלות את הבלוג שלך. הייתי בברצלונה לפני שנתיים והתמונות הזכירו לי נשכחות.
    מקנאה בך קנאה עזה.
    תיהני ותאכלי הרבה טורונים (התמכרנו לזה בטירוף)

  2. CrazyVet

    שמחה לשמוע שנהנית, ומקווה שתחזרי.
    אני אישית לא משתגעת על טורונים ושומרת אותם לחג המולד, אז מגיעים הטורונים עם קאווה או וויסקי…

  3. ג'וליאנה

    מממ…טורונים ווויסקי. נשמע שילוב מנצח.

    תגידי, את יודעת ספרדית מהבית או שלמדת במיוחד?

  4. CrazyVet

    קצת מהבית (אבל ממש קצת) – אמא עלתה מאורוגואי, הרוב מפה. כמה קורסים והרבה עבודה עצמית… כשהתחלתי את הלימודים באוניברסיטה בקושי דיברתי, אבל כתבתי שוטף לחלוטין (יותר מדי עבודה עצמית ופחות מדי חברים…).