לרגל היעדרו של הזוגי וסוף השבוע הארוך, הזמנתי את הבנות (המשוגעת, ש', כ', נ' וק' שהצטרפה יותר מאוחר) לארוחת ערב, שבדיעבד עמדה בסימן גבינות. לא היה לי חשק להתעסק עם בשר, וחומוס הוא המומחיות של הזוגי ולא ממש מתחשק לי לעמוד בצילו.
אז מה היה לנו?
- בורקסים עם גבינה וקצח
- בורקסים עם גבינה וזיתים
- פשטידת ברוקולי
- מאפי פילו וגבינה
- מאפין שוקו-בננה לפי מתכון מ"שוקולד" של קרין גורן ועל השולחן
- קראמבל שזיפים לפי המתכון של מאיה
כך שאת רוב יום אתמול העברתי במטבח (בכיף) אחרי שיעור-הפילטיס-של-עשר-וחצי-בימי-ראשון-וחגים. מתישהו הגיע חבר ללימודים להחזיר לי רשימות ולשאול אחרות. לאות תודה על העזרה הוא נתן לי במתנה בקבוק יין פורטוגזי, שאני שומרת לחזרתו של הזוגי. יש לנו חיבה גדולה ליין פורטוגזי, שדי קשה למצוא פה (ולא ברור למה).
די נהניתי לבשל, אחרי הרבה זמן שלא היה לי חשק להיות במטבח. הטמפרטורות שמתחילות לצנוח עושות את שלהן, אני מניחה. הרוב לא היווה חידוש - בורקס קל מאוד להכין - אבל הפילו היה אתגר חדש. היה מעניין לעבוד עם חומר כל כך מפונק ומסובך, ויצא אפילו די טעים*. הקינוחים יצאו נהדר, כמו שאפשר לצפות מהמתכונים לפיהם הוכנו. יש לי חיבה רבה לאפייה ומתוקים, למרות שאני לא חובבת מתוקים בעצמי - הסנדלר הולך יחף, לא? אולי עכשיו יהיו לי יותר שפני נסיון לפטם.
היה נהדר, פתחנו בקבוק יין אדום של Abadía (ריברה דל דוארו) בציר 2006 ושמפנייה לא ממש ידועה שאבא של המשוגעת שלח לנו במתנה מתישהו שנה שעברה. כך שאין הרבה מלים גדולות להכביר על האלכוהול, אבל החברה הייתה מספיק טובה כדי לצחוק הרבה-הרבה. כמות הרכילות והפרטים המאוד-מאוד עסיסיים*** כולל פרטים על האנטומיה של מעט הסטודנטים הזכרים הייתה יכולה למלא שלושה גליונות של צהובון ממוצע. משעשע.
כן יירבו.
* פעם ראשונה, בלי מתכון ספציפי ובצק פג תוקף, אבל מספטמבר.
** לא מפחדת מסלמונלה, הביצים מספיק טריות ובטעימה קטנה הכמות זניחה.
*** כמו למשל איזה סטודנט חילופים פורטוגזי וחברתו מהשנה השנייה מקיימים יחסי סאדו-מאזו בעודם מתארחים אצל החבר של סטודנט חילופים פורטוגזי אחר. עסיסי. לא נראה לי שאוכל להסתכל על הבחור שוב בלי לדמיין אותו מוליך את חברתו ברצועה של כלב.
