הרגע חזרתי הביתה ממשמרת סופ"ש, חלק ממודול הביקורים. יצאתי מהבית אי שם לפני שמונה בבוקר, ואני מותשת.
הבוקר שלי התחיל בריצה קלה למאפייה* כדי לקנות משהו לאכול**. כשהגעתי לשם, גיליתי שעדיין לא הכינו סנדביצ'ים, ונלחצתי קצת. עשיתי קצת חיינדלך לבחורה, שדאגה שיכינו בשבילי סנדביץ' גבינה נוטף שמן. משם, ריצה קלה לכיוון הרכבת. לא יכולתי לפספס אותה, כי ביום ראשון עוברות רק שתי רכבות בשעה, ואם הייתי מפספסת, הייתי מגיעה באיחור. בנס הגעתי בדיוק כשהרכבת נכנסה לרציף, ועליתי כולי מיוזעת, מריצה ומחום יולי ללא מזגן.
השעתיים הראשונות היו חלשות – ישבתי וסרגתי קרושה בעיניים חצי עצומות, רק כדי לעשות משהו. סביב עשר וחצי הגיע הביקור הראשון. חתולה עם היסטוריה של הקאות בחמש השנים האחרונות. כן, כן. אתם קוראים נכון. חמש שנים שהחתולה סובלת אפיזודיות של הקאות, ולווטרינר אין אבחון. הוא טיפל בתרופות סימפטומטיות נגד הקאה, ולא בירר מה גורם לה. החתולה הגיע די מיובשת, מה שהקשה מאוד על הכנסת עירוי. אני חושבת ששלושה אינטרנים ורופא אחד ניסו, ללא הצלחה מרובה. כשאני חושבת על זה עכשיו, אני לא מצליחה לזכור אם הצליחו בסוף או לא.
הביקור השני הגיע חצי שעה מאוחר יותר – כלבת לברדור בת 11 עם חום בלתי מוסבר, ומעט כאב בבטן. בצילומים ראינו הגדלה של הכבד והטחול. ושאלת השאלות, אותה שכח לשאול האינטרן – היו לה קרציות – כן. מה שגורם לחשוב על, נחשו, ארליכיה. מחר יערכו לה בדיקות דם (לקחו דם כבר היום), אבל את המרשם לדוקסי*** היא כבר קיבלה.
אחר כך אולטרסאונד לחתולה הכי מסריחה ורעה שראיתי אי פעם. עם כמות יפה של קטמין וואליום היא עדיין ניסתה לנשוך. אין לי מושג מה ראו בבדיקה, כי גם לבחור שביצע אותה היו ספקות. החתולה היא חיית רחוב אכזרית, שעברה ניתוח עיקור ביום חמישי שעבר, באדיבות גברת אחת שהיא היא ארגון הצלה לחתולים באדם אחד. מיותר לציין, שהיא קצת (הרבה) פסיכית, אם היא מגיעה ביום ראשון לבכות שהחתולה נראית רע והיא מרגישה אשמה.
עוד כלב אחד, ששייך לזוג גרמנים. הבדיקה הייתה מבדרת, נראתה כמו סצנה מסרט כמעט. האינטרן מדבר אנגלית קלוקלת, והגברת עונה לו באנגלית קלוקלת באותה מידה. האדון לא דיבר אפילו אנגלית קלוקלת. הכלב חולה לב וליישמניה, ופתאום התחיל להשתעל אחרי שאכל איזה סוג של עשב. מאחר ורוב העשבים שגדלים עכשיו מכילים שיבולות, אחד הגופים הזרים הנפוצים אצל כלבים, זהו החשוד העיקרי. מחר יעשו לו ברונוכוסקופיה, כי הבדיקה של חלל האף לא הייתה תקינה לחלוטין.
עוד חתולה, טריקולורית, שהגיעה עם קשיי נשימה ואנורקסיה. היה ממש קשה לעשות לה צילומים מרוב שהיא נאבקה. גם קשיי הנשימה לא ממש עוזרים כשצריך להפוך את החתול על הגב. היא שרטה אותי יפה, ואפילו לא מיקמתי אותה לצילומים. בצילומים ראינו נוזלים בחלל החזה, ומסה במדיאסטינום הקרנאלי^. לאור העובדה שהחתולה בת שנתיים ולא מחוסנת ל-FeLV^^, האבחון הסביר ביותר הוא לימפומה במדיאסטינום. כדי לאשש את האבחנה יש לנקר את הגידול ולעשות ציטולוגיה. עם כימותרפיה היא יכולה לחיות אפילו שנתיים בתנאים טובים, אבל המחלה תחזור.
וזהו. כשסיימנו עם החתולה כבר הגיעה האינטרנית להחליף את משמרת היום, והתלהבה כמו ילדה קטנה (כולל קפיצות באוויר) מזוג קרוקס^^^ שהביאה לה מישהי לפי הזמנה. מעניין, עכשיו השוק פה מתחיל להפתח לקטע, ופתאום יש המון מקומות שמוכרים קרוקס (או חיקויים). ובכל זאת לא נראה לי שזה יתפוס כמו בארץ, כי בארסה היא עדיין הרבה יותר שיק מנעליים כאלה. מה שבטוח, הם יהיו פופולריות בבית החולים.
זהו להיום. אני הולכת להתארגן על משהו אכיל, כוס תה נטול קפאין (אפילו שחם נורא), שני פרקים של ניפ/טאק (ב-VO, אדיבות הערוץ הקטלני) ומיטה.
לילה טוב,
CrazyVet
* לא זו שהכי קרובה לבית, או בדרך לרכבת, אלא זו שידעתי שפתוחה בשעה כזו.
** נזכרתי אתמול אחרי חצות ששכחתי לקנות לחם או משהו אכיל אחר לקחת אתי.
*** דוקסיציקלינה, אנטיביוטיקה ממשפחת הטטרציקלינים שמשמשת לטיפול במחלות ריקציאליות, כמו ארליכיה בכלבים.
^ מדיאסטינום – חלל החזה הקדמי, איפה שנמצא התימוס וקשרי הלימפה.
^^ Feline Lymphoma Virus.
^^^ בצבע כחול נייבי, למסד הנתונים של שרון. לא יודעת לגבי חיבה לפסטרמה והעובי המועדף, במקרה וקיימת.