"המצב פרקאקט" זה בהחלט מתאר את זה יפה, אם את טובה בתרגום מיידיש ללאדינו 🙂

עושה לי רע מלפתוח רדיו, אני מעדיף לא לדעת פרטים…

אני הייתי מתמקדת ברצועת עזה, לפני שעזבנו ואחרי שעזבנו ומדגישה את היותנו מחוץ לרצועה כבר למעלה משנתיים.
הייתי מתמקדת במטרות של ישראל כמדינה ובמטרות של הפלסטינאים כפלגים.
אולי הייתי מתמקדת בסבל של האנשים משני צידי המתרס – האנשים הפשוטים בשדרות ואשקלון והאנשים בעזה. בקשיים של הילדים לגדול בילדות נורמלית.
עלי והצליחי.

אני לא יכולה לפרט כאן את דעותי בהרחבה, כי הבלוג יעלה באש 😉 אבל אם בא לך להתמקד, נניח, באספקט ה"אנושי", את יכולה להזכיר למשל את הסיפורים בעיתונים הישראליים על ילדים פלשתינאים ויהודים ששוכבים זה לצד זה בבית החולים בישראל, כל אחד נפגע של הצד השני. זה האבסורד בהתגלמותו, ואולי זה יעזור במקצת להבהיר עד כמה המצב פה מטורף?…