זו הייתה התגובה של המשוגעת כשסיפרתי לה שאני סופסוף מחליפה טלפון. טוב, בערך. היא אמרה שירד גשם שלושה ימים, אבל זה לא נראה טוב בכותרת 😉 .

הנייד הנוכחי משרת בכוחותינו כבר בערך שמונה שנים, והוא "יד שניה" ושימש עוד איזה שנתיים אצל מישהו אחר. החיה הנדירה היא נוקיה 6120, מאלה הישנים – זוכרים אותם? סוס העבודה הישן שלי עדיין עובד, ובשום אופן לא הולך לפח. יש לאבא חבר שעוסק בשיפוץ טלפונים ישנים בתור תחביב, והוא כבר יחזיר לו את זיו נעוריו.

אז מה קרה שהחלפתי? החלטתי שצריך להחליף מפעיל סלולרי, כי החברה שאנחנו מנויים אצלה, מוביסטאר, לא ממש שמה עלינו כשהמכשיר של הזוגי התקלקל, ולא רצו להחליף לו במחיר סביר. הוא קנה מכשיר חדש, עם כרטיס נוסף ו-12 יורו לשיחות בחמישים יורו, אבל הוא לא כל כך מסתדר איתו, והתכנון הוא להשתמש בו בתור טלפון אורחים (ויש די הרבה כאלה).

החלטנו לעבור לוודאפון. התחלנו את התהליך, שכלל מילוי שמונה-עשר טפסים בערך, וזה לא פשוט עם השמות המוזרים של שנינו, בחרנו את המכשירים שרצינו (נוקיה 6288, 70 יורו כל אחד) ויצאנו לדרך. ואז, מוביסטאר פתאום קמה והציעה לנו הצעה נגדית – שני מכשירי נוקיה N70 והנחה על חיוב הטלפון בשלושת החודשים הקרובים, כמובן במסגרת התחייבות ל-18 חודש (כן, רק 18 חודש). אנחנו נסרב לחיסכון של 140 יורו? כמובן שלא.

אתמול הלכנו לאסוף את הצעצועים החדשים, ועכשיו, כשהם כבר טעונים ומוכנים, אפשר להתחיל לשחק.