לפני מספר שבועות נערכו הבחירות לחונטה של הפקולטה. אין לי מושג מה התרגום של זה לספרדית, אבל אני מעריכה שהמונח העברי הוא מועצה, דירקטוריון או ועד. זהו פורום שכולל נציגים מכל המחלקות של הפקולטה, סגל לא אקדמי וסטודנטים. אחרי שדיברתי עם כמה מרצים לגבי הנושא, החלטתי להציג את מועמדותי בבחירות הללו. כשאני אומרת "להציג מועמדות" אני מנפחת את העניין הרבה מעבר למה שהוא, מכיוון שאף פעם לא מצליחים למצוא 18 איש שבאמת מעוניינים להיות נציגי הסטודנטים בחונטה. אז ממלאים את רשימת המועמדים בחברים, שעושים לך בעצם טובה שהם מציגים מועמדות. אני הייתי אחד מהשלושה שבאמת רוצים להשתתף בעניין.

הישיבה התחילה בתשע וחצי, רבע שעה אחרי השעה המיועדת (הפתעה). חתמנו על הניירות, אין לי מושג למה (השבעה? נוכחות?). הדיקן התחיל בעדכונים על מה היה קודם, ומה הוחלט. התפוד הלוהט של הישיבה הייתה ההודעה שהוציאה אוניברסיטת ליידה (Lleida) שבמערב קטלוניה, בה היא מודיעה שהאוניבסיטה תציע החל משנת הלימודים הבאה תוכנית לימודי מדעי בעלי חיים (Animal science and health) , משכה 4 שנים, כאשר לסטודנטים שמסיימים את התואר תהייה זכאות להמשיך ישירות לשנה רביעית וחמישית של לימודי וטרינריה אצלנו בפקולטה. כמובן שההחלטה הזו היא 100% פוליטית (ספרד בשנת בחירות) והפוליטיקאים מנסים לרצות את תושבי ליידה. הבקשה הראשונית הייתה להקים שם פקולטה לוטרינריה. מה שלא ברור זה למה בדיוק תושבי ליידה רוצים פקולטה לווטרינריה, כאשר בקטלוניה, בספרד ובאירופה יש עודף וטרינרים?

כל המרצים (כמעט) דיברו על כמה זה לא בסדר, כמה זה יפגע ברמת ההוראה, כמה זה חוקי (למה תואר של ליידה כן, ושל האוניבסיטה בקנריים לא?) . גם אנחנו הערנו שבסופו של דבר זה יפגע בנו, בין אם במספר הסטודנטים שיוכלו ללמוד, או מבחינת העבודה לאחר סיום הלימודים. מטריד, אבל באמת מחוץ להשפעתי. אני אפילו לא מצביעה בבחירות. היה משעשע לראות את כל הפרופסורים המלומדים חוזרים אחד על דברי השני, כאילו שזה מה שיעשה את ההבדל. נו, גם משהו.

מעבר לזה, א' ואני רשמנו לעצמנו הישג ראשון בפורום הזה: להכניס סטודנט לוועדה שמתכננת את תוכנית הלימודים העתידית. בישיבה הקודמת (שהייתה טרם הבחירות ולכן לא יכולתי להשתתף) הוחלט הרכב הוועדה, ועל אף בקשתו של מ' (מנהל המחלקה בה אני "עובדת"), לא הוכנסו סטודנטים (לא הגיעו סטודנטים לישיבה, ולכן הוא נענה: "איזה סטודנטים אתה רוצה להכניס לוועדה?"). הבקשה התקבלה ללא התנגדות, עם ההסתייגות שנציג הסטודנטים חייב להיות מהשנתיים האחרונות, ולכן אני זוכה גם בתפקיד הזה. הולכת להיות לי שנה עמוסה…

וזהו. בינתיים. סיימתי (סופסוף) את הסוודר לג'וניור של פורד, והוא כבר בדרך. כמובן שעם הדואר הספרדי (חיכיתי יותר מחצי שעה בשביל לשלוח את החבילה), וכל ימי החופש ייקח לו קצת זמן להגיע, אבל נראה לי שההמתנה שווה. מבטיחה פוסט מפורט עם תמונות ואפילו הסברים לגבי הדוגמה של הסריגה (בקשו ממני להכין בשביל הקבוצה של BCNKnits).

 

תגיות: Barcelona Knits, אקדמיה, בחירות, חונטה, סריגה

ביום רביעי קנינו מדפסת חדשה (אחרי סמסטר שלם ללא מדפסת, הגיע הזמן). החתול, כמובן, הכי מרוצה מכולם, הוא קיבל קופסא חדשה. למדפסת שלום (לפחות עד שאתחיל להדפיס את כל סיכומי הסמסטר, לפחות 1000 עמוד… אבל היא עדיין לא יודעת).

---

תמיד כשהזוגי לא נמצא באזור החיוג המקומי (ובמיוחד אם מדובר בסופ"ש), קורה משהו לצנרת. ותמיד כשאני במקלחת. הפעם (הזוגי במדריד) לא הייתה שונה - שתי דקות אחרי שנכנסתי להתקלח, הזרם התחיל לגמגם. בירור קצר עם השכנה העלה שלפחות הפעם הבעיה לא אצלנו, אלא בצנרת המרכזית (מזל, בפעמים אחרות הבעיה כן הייתה אצלנו, והצריכה ביקור של איש מקצוע, בסופ"ש, כמובן).

---

בעודי מקשקשת בחנות היין עם המוכר (לא קניתי כלום, רק באתי להגיד שלום, הוא עוזב עוד שבועיים), נכנסה זקנה אחת (שבעים פלוס). היא סיפרה שלפני מותה של אמה (בת מאה וארבע במותה), היא קנתה לה בקבוק של יין מתוק, והיא חששה לשתות אותו בגלל שהפלסטיק סביב השעם קצת רופף. היא בעיקר רצתה לדבר עם מישהו (היא אמרה שהיא לא דיברה עם אף אחד מאז שאמה מתה), והיא התחילה לספר שאמה הגיעה לגילה המופלג בזכות היין האדום והשום - עם ארוחת הבוקר והערב, כוסית יין פלוס שיני שום שלמות… אולי כדאי להתחיל לשתות יין אדום, במקום הקפה?

---

מדי שבת אנחנו הולכים לקניות בשוק השכונתי. יש לנו מסלול קבוע, שכולל חנות קטנה לתבלינים ופירות יבשים. לצערי הרב, הגברת הנחמדה שמחזיקה את המקום החליטה לסגור את הבסטה, כי לא משתלם לה להחזיק את המקום. החדשות הטובות - היא מתכוונת לסגור אחרי חג המולד.

---

הבחירות הסתכמו בהמשך הקואליציה הסוציאליסטית בבארסה (ירוקים+PSC+ERC) ובערים הגדולות של קטלוניה. בשאר ספרד, התחזקה המפלגה הימנית PP, גם בבחירות לרשויות המקומיות וגם בבחירות האוטונומיות. הבחירות לפרלמנט הספרדי יתקיימו עוד כמה חודשים, ואני צופה נצחון לימנים. באסה.

---

תקופת המבחנים החלה באופן רשמי. אין לי חיים עד ה-28 לחודש. ייפי!

 

תגיות: בחינות, בחירות, יין, מדפסת, שוק

היום הצבעתי. בבחירות המקומיות של בארסה. תרמתי את קולי למפלגה הירוקה, שמצעה דומה מאוד למצע של מפלגת השמאל ERC. התלבטתי ארוכות בסוגיה, והחלטתי לקדם קצת את המגדר הנשי, כי בראשות המפלגה הירוקה עומדת אשה. כמובן שהגברת לא תזכה להיות ראש-עיר, אבל אם הסוגיות הירוקות יקבלו משנה חשיבות, אני את שלי עשיתי.

הקלפי השכונתי נמצא בבית-גמלאים מרחק בלוק וחצי מהבית. בלי תורים, בלי בלגן. רק להכנס, להזדהות ולשלשל מעטפה. אפילו נותנים לך אפשרות להגיע עם המעטפה מהבית - כחלק מהפרופגנדה לרגל הבחירות קיבלתי הביתה מעטפה + הפתק של המפלגה (לפחות של הגדולות).

חימם את לבי לראות גברת זקנה (מאוד) מצביעה, ושחברותיה צילמו אותה. אח"כ הבנתי מה גודל הסוגיה - הגברת חגגה את יום הולדתה המאה לפני קצת יותר משלושה חודשים. יפה לראות שכל רבדי החברה משתתפים באקט הדמוקרטי.

ובדרכי חזרה הרהרתי בנושא הבחירות, הקשר לחברה ולסביבה, והתחושה התלושה שחשים הרבה ישראלים מהגרים. חשבתי על חיי פה, ועל האינטגרציה שלי במערכת. אני רשומה כתושבת, מצביעה (אמנם רק עקב אזרחותי האירופאית, ורק בבחירות המקומיות), לומדת באוניברסיטה ציבורית, ומקבלת אפילו מלגה (אין מצב שהייתי מקבלת בארץ מלגה נדיבה כמו זו שאני מקבלת פה).

אני לא מרגישה תלושה, אלא במידה מסוימת אפילו יותר מחוברת מאשר בארץ. יש לי הרגשה שבמקום הזה, על אף השחיתות שקיימת וכל מיני דברים אחרים שאני סולדת מהם (למשל מלחמות שוורים, אבל לא רק), יש תהליך חיובי, שמעורבים בו האזרחים. כמובן שהעובדה שספרד אינה מנהלת מלחמה עוזרת, אבל זו לא הסיבה. אנשים פה מוכנים לצאת לרחוב בשביל דברים שמפריעים להם, ואלה לא חייבים להיות עניינים חמורים כמו כשלים במלחמה, אלא עניינים כביכול "פעוטים" כמו העברת קו רכבת קרוב מדי לסגרדה פמיליה.

תגיות: בארסה, בחירות

ראשית כל, הבהרה. לא מדובר פה בפוליטיקה הנדושה והמוכרת (מפלגות, שחיתות וכיוצא בזאת) אלא בפוליטיקה הפנימית של הפקולטה והאוניברסיטה שלי (גם היא נדושה ומוכרת, רק בלי אולמרט).

היום יצא לי להבריז משיעור (אקוטוקסיקולוגיה, מרתק ומזעזע כאחד, הצטערתי להפסיד אותו) כדי לשבת לדבר עם המרצה לכירורגיה על התרגול שכולל הקורס שהיא מעבירה. היינו שלושת הנציגות (מ', מ' ואני), והגברת פ'. המרצה הזו היא טיפוס, אבל ממש. דיברנו על מה חושבים הסטודנטים, ואיך לשנות את המצב. [הבהרה - המצב כרגע כולל שבוע בבית החולים כולל משמרת לילה (ללא מנוחה למחרת) ומשמרת סופ"ש].

כמובן, אין אפילו סטודנט אחד שמפיק תועלת (קרי, לומד משהו) ביום שאחרי משמרת הלילה. אם נוסיף על זה את העובדה שמשמרת הלילה כוללת עבודה שלא ממש קשורה לכירורגיה, וכנ"ל משמרת סוף השבוע, ברור מה הדעה הכללית בנושא. הפתיע אותי דעתה של המרצה, כי חשבתי שמי שהעלה את הרעיון האווילי להעמיד סטודנט 36 שעות על הרגליים צריך לחשוב שזהו רעיון טוב. אז יש התקדמות בחזית הזו, נותרה רק החזית של השבוע אשפוז.

במהלך הפגישה גיליתי שקיימת תוכנית להפריט את בית החולים, ששייך לאוניברסיטה. פה נכנסת הפוליטיקה, אם היא לא נכנסה קודם, בקשר למי מחליט מה בבית החולים. מבחינתי, הרעיון הוא פשוט בלתי נתפש - אוניברסיטה ציבורית שמחזיקה בית חולים פרטי. כאילו שהטיפול שם כרגע לא מספיק יקר - ההפרטה פשוט תקפיץ את המחירים לשמיים. בנוסף, כל ההתנהלות הגרועה של בית החולים כמו שהוא (חוסר יעילות משווע) תחמיר ברגע שהמקום יופרט (ואז מה יקרה כשייפשטו את הרגל?). הצעד הראשון בכיוון להפרטה הוא לשכור אנשי צוות צעירים, להעיף לאט לאט את הוותיקים (ובעלי הניסיון, כמובן) ולהביא, איך לא, מומחה לשיווק (שתלה כרזות בקטלנית, אבל עם שגיאות).

סיכמנו את הפגישה בהסכמה על מאבק משותף, שצריך להתחיל בהצפת מידע - גם הסטודנטים צריכים לדעת מזה. בסופו של דבר, הסיבה היחידה להפעיל בית חולים לימודי היא הכשרת סטודנטים, ואם המקום יופרט, מה יהייה עלינו?

בדרך חזרה פגשתי שני מרצים, וחקרתי קצת את הנושא של מאסטרים פה (המרצה שאני צריכה לדבר איתה בנושא מאסטר שמעניין אותי) ואח"כ על מנגנוני הביקורת והאכיפה שקיימים באוניברסיטה, על הדעות שלנו כסטודנטים על ערכם של קורסים כאלה ואחרים ועל איך צריכה להיראות תוכנית הלימודים, בשונה ממצבה כיום.

באופן כללי, על אף הידיעה שכל אחד יכול לעשות קצת, השיחות האלה עזרו לי קצת, לפחות לראות שאפשר אולי לעשות משהו, אפילו אם השינוי קטן, כל השינויים הקטנים מצטברים, ובסוף אפשר לראות שיפור, קטן ככל שיהיה.

ואמירה קטנה שכן קשורה לסטודנטים בארץ - ישר כח. הלוואי וחברי ללימודים היו מראים רק קצת מהנחישות והעמידה על זכויות שאתם מראים.

ובחירות - אלה הבחירות המקומיות של בארסה, ואני הולכת להצביע (אין לי מושג למי, אבל זו עדיין חוויה).

ההזמנה שקיבלתי היום

 

תגיות: אקדמיה, בארסה, בחירות, הפרטה, קונפורמיזם