כי וטרינר חייב להיות משוגע » שטויות

רעיית לילה

CrazyVet — Tue, 17 Mar 2009 20:45:52 +0000

כפי שאתם בוודאי כבר יודעים, יש לי תחביבים מוזרים. אחד מהם הוא צפיה בתחרויות רעיית כבשים. כן, כאלה שבהן הרועה עובד עם כלב רועים שמוליך את הכבשים במעין מסלול מכשולים, וצריך לעמוד במגבלת זמן וכל מיני דברים שכאלה. מאוד מרשימה אותי היכולת של הרועה לתקשר עם הכלב, ורמת המשמעת של זה.

וכל הוידוי הזה, על שום מה ולמה? הרי הייתי יכולה להעביר את כל חיי ללא חשיפת סודות שכאלה. בעצם, הוידוי הוא הקדמה לסרטון הבא. כי אם לא אספר שאני חובבת תחרויות כאלה (רק לצפיה בטלוויזיה, כמובן. מעולם לא נכחתי באחת ורוב הסיכויים שגם לא אגיע לכך), איך אוכל להסביר עד כמה הסרטון הזה משעשע, חביב ומרשים ביכולת השליטה של הרועים האלה על הכבשים שלהם?

ואני מקווה שהפוסט הבא לא יהיה על פרסומות. האמת, יש חדשות ותמונות להעלות. מקווה שמחר יהיה לי קצת זמן…

דרך Adverbox

פוסטים קשורים

קלילות מענגת

CrazyVet — Mon, 16 Mar 2009 18:06:55 +0000

הטלוויזיה בספרד אינה משובחת במיוחד. למעשה, היא אפילו ראויה להתקרא גרועה ביותר. התוכניות בהפקת מקור ירודות למדי, ויחס דקות פרסום פר תוכנית הוא מהגרועים שיצא לי לראות. כך שלפעמים נדמה לי שיש פרסומות יותר מוצלחות מהתוכניות בהן הן משובצות. זו אחת הדוגמאות. כל פעם שהפרסומת הזו משודרת, היא משעשעת אותי מחדש. מקווה שגם אתם תאהבו.

ובגרסא דוברת אנגלית, קצת יותר ארוכה:

פוסטים קשורים

אז מה, זהו?

CrazyVet — Wed, 31 Dec 2008 16:21:05 +0000

קצת יותר משש שעות לסיום השנה, וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו זו האווילות הספרדית, של קניות מטורפות גם ביום הזה. טוב, בניגוד לחגיגות ה"סילבסטר" בארץ הקודש, פה באמת מדובר בחג חשוב, מאחד הבודדים שמוקדש לו יום שבו הכווול סגור, אבל באמת.

זה לא כל כך נחמד להיות פה לבד בחגים, גיליתי, למרות שהחגים האלה הם לחלוטין חסרי משמעות עבורי. כנראה שאפילו ללא משמעות, כשכולם חוגגים עם המשפחה, קצת מבאס להעביר עוד ערב בקיצוץ סלט וצפייה בסרט ב-DVD.

באופן מסורתי, הזוגי ואני ציינו את סוף השנה, ותחילת השנה החדשה בארוחה נחמדה בבית, בקבוק יין טוב, ובקבוק קאווה בחצות, עם נשיקה, תוך צפייה במרפסת ברחובות הריקים, כמעט כמו ביום כיפור. השנה, מאחר והזוגי כרגע נמצא רחוק למדי, איפשהו בתל אביב, יש שינוי קטן בתוכניות, אבל לא מאוד משמעותי: בקבוק הקאווה יהיה של 375 סמ"ק במקום 750. וזהו, בערך.

אז אם אתם מבעלי המזל עם תוכניות יותר מעניינות משלי, תהנו. ובכל מקרה, שתהייה לכם שנה נהדרת.

פוסטים קשורים

שבעה חטאים

CrazyVet — Sat, 13 Dec 2008 15:27:27 +0000

טוב, לא באמת, רק חלקית, וגם זה אולי. פשוט הכותרת "שבעה דברים שלא ידעתם עליי" נשמעת בנאלית. אז תוייגתי על ידי יוחאי ועכשיו אני צריכה לחשוב על שבעה פרטי מידע, רצוי עסיסיים, שאתם לא יודעים עליי.

#1 את הקעקוע הראשון שלי עשיתי לפני הצבא. לא הייתי צריכה לבחור עיצוב מהמחברות האיומות בסטודיו, כי הגעתי עם הסקיצה על חתיכת נייר מקומטת – טביעת הרגל של החצולה האהובה שלי, שתחייה, הזקנה. איכשהו, למרות המרחק, היא תמיד איתי. בנוסף, לא תזכו לראות את הקעקוע אלא אם תבקשו יפה, או במקרה תראו אותי בים. הוא במקום דיסקרטי למדי.

#2 בצעירותי התנסתי בנגינה על פסנתר ותופים, ומספר שנים בחליל צד. החליל היה הכלי החביב עליי מהשלושה, הוא עדיין בחזקתי אולם זה שנים לא נגעתי בו מאחר ושכחתי את כל שידעתי, לא הרבה באופן כללי. שיעורי נגינה הם חלק מהתכנון שלי לעתיד, כשמצבי הכלכלי יתבהר קמעה.

#3 הדיסק שיושב דרך קבע במערכת בחדר השינה הוא Wish you were here. אני חושבת שלא הקשבתי לאף דיסק אחר במערכת הזו, למעט אולי דיסקים של מאריה בתאניה, זמרת ברזילאית עם קול קטיפה מלטף.

#4 מעולם לא ראיתי אף לא אחד מסרטי מלחמת הכוכבים. פעם, מחוסר עניין. היום, כחלק מאידיאולוגיית אנטי פרטית שלי.

#5 תקופה ארוכה מנעוריי הסרט "האחים בלוז" היה האהוב עליי ביותר, שעודד אותי ברגעי הדאון שלי. אני חושבת שראיתי אותו אולי 300 פעם.

#6 מידת הנעליים שלי קטנה דיה כדי לקנות נעלי התעמלות במחלקת ילדים. לפעמים אין לי ברירה, כי במודלים מסוימים, המידה הקטנה ביותר גדולה לי.

#7 גילחתי את שער ראשי (עם סכין, והכל) פעמיים. פעם אחת לצרכי בדיקה, ופעם שנייה, לכבוד טקס סיום הלימודים בתיכון. המבט ההמום על פני המנהל וראש העירייה היו שווים את החתכים בגילוח ואת הקרקפת השרופה יומיים אחר כך. כנראה שהגיל משפיע עליי, אבל נראה לי שלא אחזור (בקרוב) על המעשה הנ"ל, למרות שהתספורת הזו הייתה נוחה למדי, וגם מחמיאה מאוד ברגע שגדל חצי ס"מ שיער (לפני כן, אנשים שאלו איזה סרטן היה לי).

אז זהו, עכשיו אתם יודעים עליי קצת יותר, שטויות אזוטריות ולא רלוונטיות במיוחד. במעמד זה אני מעבירה את שרביט ההתערטלות (המטפורית) לאפיסקה, דובי, פורד, אתון עיוורת, שחר, לימור ו-BoR|S. תהנו!

פוסטים קשורים

די לפיטום!

CrazyVet — Thu, 11 Dec 2008 20:14:02 +0000

סיימון טופילד, המאייר החביב על הבלוג, בסרטון חדש שקורא להפסיק את הפיטום, של כלבים, מתחת לשולחן החג. אולי לא כל כך רלוונטי אצלנו כרגע, אבל תמיד רלוונטי* לבריאות ידידנו המזונבים.

*נא לרענן את המסר הנ"ל טרם יבואו עלינו לטובה ראש השנה, פסח, שבועות וכל חג אחר בו אנו סובאים את עצמנו לדעת, וגם מאביסים על הדרך את ההולכי-על-ארבע שלנו.

פוסטים קשורים

כשהסריגה הופכת לאובססיה

CrazyVet — Wed, 03 Dec 2008 18:50:16 +0000

כפי שכבר הסגרתי (ממש על קצה המזלג), אני עוברת כרגע תקופה של החלטות מורכבות. וכמו בכל תקופה שבה הנפש שלי במצוקה, אני סורגת. בסיטואציות האלה, בה הסריגה היא כל כך תרפויטית, היא הופכת למין אובססיה של האצבעות, שמשתוקקות למסרגות בכל רגע פנוי.

לכן, בתור סורגת אובססיבית לפרקים, לא יכולתי שלא לצחוק בקול גדול כשמצאתי את הסרטון הבא, בעת שחיפשתי סרטוני הדרכה לסורגים מתחילים.

אני מקווה רק שלא אגיע לעולם לדרגה כזו של אובססיביות, יש לי תחושה שהשיער שלי לא יראה טוב סרוג…

פוסטים קשורים

צ'יקי צ'יקי

CrazyVet — Thu, 27 Mar 2008 13:22:06 +0000

הספרדים הם עם מיוחד. בדרך כלל המשפט הזה מקדים מונולוג משעשע שכולל מיני אנקדוטות לגבי היעילות של הדואר, הטמטום של הממשלה/עירייה/סתם אנשים ברחוב, אבל הפעם הוא מקדים סיפור משעשע, שמוכיח שלספרדים יש חוש הומור, והרבה.

Baila el chiki chiki הוא שמו של שיר ששר רודולופו צ'יקיליקואטרה, ארגנטינאי מבואנוס איירס (יש לו אפילו טמבלר, פייסבוק וגם טוויטר!). טוב, הוא לא באמת ארגנטינאי. הוא דמות שמגולמת על ידי שחקן ספרדי, דוד פרננדז אורטיז. השיר עצמו הוא פרודיה על שירי רגטון (סטייל me gusta la gasolia, למי שמכיר, ולמי שלא, לינק וגם עוד אחד א-לה-שרק), שהופיע לראשונה בתכנית לייט נייט של אנדראו בואנפואנטה (Andreu Buenafuente), שיקרא להלן BF מטעמי נוחות הקלדה.

בסוף ינואר, אדון BF החליט לקדם את השיר בתור מועמד לאירוויזיון. השיר הועלה ל-MySpace, יחד עם שאר השירים המועמדים, ודרכו נבחר השיר שייצג את ספרד בתחרות בבלגרד. באופן מפתיע, או לא, תלוי כמה אתם מכירים את הספרדים, הבדיחה הפכה לרצינית ביותר כשהשיר זכה.

Baila el Chiki-Chiki Eurovisión 2008

השיר המקורי

לאלה מכם שלא מבינים ספרדית שוטפת, השיר משופע בהתייחסויות לאנשי מפתח בחברה הספרדית ומחוצה לה, כמו זפטרו (הנשיא), רחוי (ראש האופוזיציה), המלך, הוגו צ'אבס ועוד. אם יש ביקוש, אתרגם את השיר עצמו.

לפניכם הגרסא הסופית של השיר, כפי שיתחרה בבלגרד. לדעתי הגרסא הזו פחות משעשעת, אולי כי היא כבר פחות חתרנית.

הגרסא הרשמית

נו, נכון שמצביעים השנה לספרד?

עדכון: מצאתי באתר גרסא באנגלית, אם הייתם פשוט חייבים לדעת.

פוסטים קשורים

Let me in!

CrazyVet — Sat, 08 Mar 2008 18:21:35 +0000

סיימון טופילד, היוצר של הוידאו ההורס "קום כבר" שוב זיקק את המהות החתולית ל-110 שניות של צחוק, במיוחד אם הצופה הוא במקרה בעל חתול.

ורק בגלל שאולי אתם עדיין לא מכירים, או שבא לכם לראות שוב…

דרך Cute Overload

פוסטים קשורים

פצ'ס והצ'יזבורגר

CrazyVet — Thu, 14 Feb 2008 19:43:27 +0000

פצ'ס הוא סוס (פוני, לפי המראה והגודל) שחי לפי כל חוקי הדרום – נוסע באוטו עם גג נפתח, אוכל צ'יזבורגר ויודע להביא לאבא בירה מהמקרר. הוא אפילו יודע לענות לטלפון. מרשים ביותר.

התהייה האישית שלי היא לגבי תפקוד המעיים שלו. רוב הסיכויים שהוא סובל כל הזמן מקוליק. באמת. סוס שאוכל המבורגר. על הפרה המשוגעת לא שמעת?

ועוד וידאו חיות חמוד. הכי אהבתי את הדיבורית

פוסטים קשורים

למה בחרתי ללמוד וטרינריה?

CrazyVet — Sat, 03 Mar 2007 20:46:59 +0000

אימייל עם הכותרת הנ"ל שקיבלתי לפני מספר שנים, ועכשיו כשהגיע אליי שוב, הנה הוא מתורגם להנאתכם (מקווה שהצלחתי לנפות את כל הסיבות שלא יהיו מובנות מעולם למי שלא לומד בספרד).

כי השוט והשעווה החמה על החזה שיעממו אותי.
כי בכל מקום אני רואה וירוס, בקטריות וטפילים.
כי אני רואה מחלות היכן שאת/ה רואה אי נעימות.
כי החיים הם ארבעה ימים, ולי יש שלושה מיותרים.
כי ראיתי את כל הפרקים של "החיים".
כי אני מזוכיסט/ית ואני אוהב/ת שרופאים מזלזלים בי.
כי לא ידעתי מה לעשות בזמני החופשי.
כי לא ידעתי מה אני עושה.
כי אני מת/ה על מבחנים אמריקאים שמחסירים שאלות שגויות וגם כאלה שלא נענו והציון עובר מעל שבע.
כי הידע לא תופס מקום, ואני מנסה להכניס את כולו בתוך הראש שלי.
כי אמא שלי רוצה שאגור בבית הרבה, הרבה זמן.
כדי לעזוב את הרחוב ולהכיר יותר טוב את הספרייה.
בגלל אהבת החיות.
כי אני אוהב/ת לרפא חיות, ובכל זאת מלמדים אותי לשים אותן בסוללות, לבשל אותן, להרוג אותן ללא כאב, לסרס אותן, לנתח אותן בעודן בחיים ולהמיתן המתת חסד כדי שלא יסבלו… המסכנים…
כי מגיע לי.
כי מי שיכול ,עושה, ומי שלא, הולך ללמוד הוראה או סיעוד.
כי לגעת באברי מין של חיות נותןטעם לחיי.
כי זו הפקולטה האחרונה בספר של האוניברסיטה והאחרונות תמיד מגיעות ראשונות.
כי נולדתי עני ואני רוצה למות כך.
כי הייתי צריך לדעת כמה אלכוהול אני יכול/ה לשתות, כמה אוכל גרוע וכמה קפה אני יכול/ה לסבול.
כי רדבול ממכר.
וגם הריח של הפורמלין.
כי לקבל סלמונלוזיס מרגיע.
כי ארפא חיות שלא ידעתי שקיימות.
כי אני יודע/ת על מחלות שלא מופיעות ב-ER, האוס או האנטומיה של גריי וגם לא באיקס פיילס.
כי לא רציתי להיות מופתע/ת כשבג'אקאס הכניסו לפרה יד לתחת.
כי החיות תמיד אסירות תודה… ומחרבנות לי על הדלת.
כי תמיד רציתי לחיות בכפר…
כי וטרינריה זה כמו פרויקט Y, בית אחד, הרפתאות באפריקה, חווה עם מפורסמים וכל מה שתרצו.
כי … כי…. למה? אני שואל/ת את עצמי כל הזמן… כי קראתי פעם שמתים אחרי 72 שעות ללא שינה ורציתי לבדוק אם זה נכון.
כי אני אוהב/ת לאכול ארוחת ערב כשזורחת השמש.
כי אני מת/ה על מבחנים של 5-4 שעות ועדיין חסר זמן.
כי לטענת הפרופסורים, יש לנו 3 שבועות חופש אחרי 3 חודשי בחינות.
כי בתחילת הקיץ יש מעט מסיבות ואי אפשר למצוא זיון… אז אני הולכ/ת לספרייה.
כי לספריה יש ריח מיוחד בקיץ.
כי המיזוג אוויר בקיץ לא מקפיא את תאי המוח.
כי אני מת/ה על המסיבות באוניברסיטה, ורק במקצוע הזה אפשר ללכת אליהן עד גיל 40.
כי באף קפטריה אחרת באוניברסיטה קוראים לך בשמך בפרטי… ויודעים מה תזמין לפני שאמרת מילה.
כי בא לי חזיון ולא רציתי לא להקשיב לו.
כי אני יותר משוגע/ת משרציתי להראות לאנשים.
כי להרכיב משקפיים זה מודרני ולהסתכל במיקרוסקופ במשך 3 שעות תורם לזה.
כי התלבטתי בין וטרינריה ולגיון הזרים, כי שם גם יש עזים.
כי רציתי להמציא פרנויה פוסט-מבחנים שגם הפסיכיאטרים לא יכולים לפתור.
כי רציתי לעבור שלושה מבחנים מעשיים, ארבעה מבחנים חלקיים, שני מבחני שקופיות ולמרות זאת, לעשות מבחן סופי.
כי ההיא מהמזכירות יודעת אפילו איפה נולדתי ולא מרשה לי להחליף מקצוע.
כי רציתי מעבדות בכל שעות היום, בכל ימות השבוע, ואם אפשר שיהיו רחוק מאוד…
כי חיפשתי קורסים קשים, ובווטרינריה כולם כאלה.
כי ללמוד 800 עמודים בשבועיים זה כיף.
כי ממשהו צריך למות, ואני לא מעשן.
כי לא היו לי חיי חברה לפני הלימודים, אז אמרתי "נמצא אותם בספרייה".
כי רציתי קמפוס מרוחק מכל הרעש, שכדי להגיע אליו צריך לחצות כבישים מהירים ולטפס על הרים.
כי כשהגב שלי נתפס, זה נשמע כמו מקרנה.
כי אני מאמינ/ה בעננים ורטודים.
כי בעוד כמה שנים אהיה וטרינר/ית, מהנדס חקלאי, אנטומיסט, טכנאי מזון, מפקח היגיינה, ברומטולוג, מנתח וטכנאי סביבתי ובתעודה יהייה כתוב "DVM".

בתור הוכחה שוטרינרים חייבים להיות משוגעים, רצ"ב וידאו קצר שצילמו חברי ללימודים.

מוקדש באהבה לכל הסטודנטים לווטרינריה באשר הם.