הספרדים הם עם מיוחד. בדרך כלל המשפט הזה מקדים מונולוג משעשע שכולל מיני אנקדוטות לגבי היעילות של הדואר, הטמטום של הממשלה/עירייה/סתם אנשים ברחוב, אבל הפעם הוא מקדים סיפור משעשע, שמוכיח שלספרדים יש חוש הומור, והרבה.
Baila el chiki chiki הוא שמו של שיר ששר רודולופו צ'יקיליקואטרה, ארגנטינאי מבואנוס איירס (יש לו אפילו טמבלר, פייסבוק וגם טוויטר!). טוב, הוא לא באמת ארגנטינאי. הוא דמות שמגולמת על ידי שחקן ספרדי, דוד פרננדז אורטיז. השיר עצמו הוא פרודיה על שירי רגטון (סטייל me gusta la gasolia, למי שמכיר, ולמי שלא, לינק וגם עוד אחד א-לה-שרק), שהופיע לראשונה בתכנית לייט נייט של אנדראו בואנפואנטה (Andreu Buenafuente), שיקרא להלן BF מטעמי נוחות הקלדה.
בסוף ינואר, אדון BF החליט לקדם את השיר בתור מועמד לאירוויזיון. השיר הועלה ל-MySpace, יחד עם שאר השירים המועמדים, ודרכו נבחר השיר שייצג את ספרד בתחרות בבלגרד. באופן מפתיע, או לא, תלוי כמה אתם מכירים את הספרדים, הבדיחה הפכה לרצינית ביותר כשהשיר זכה.
לאלה מכם שלא מבינים ספרדית שוטפת, השיר משופע בהתייחסויות לאנשי מפתח בחברה הספרדית ומחוצה לה, כמו זפטרו (הנשיא), רחוי (ראש האופוזיציה), המלך, הוגו צ'אבס ועוד. אם יש ביקוש, אתרגם את השיר עצמו.
לפניכם הגרסא הסופית של השיר, כפי שיתחרה בבלגרד. לדעתי הגרסא הזו פחות משעשעת, אולי כי היא כבר פחות חתרנית.
הגרסא הרשמית
נו, נכון שמצביעים השנה לספרד?
עדכון: מצאתי באתר גרסא באנגלית, אם הייתם פשוט חייבים לדעת.
פצ'ס הוא סוס (פוני, לפי המראה והגודל) שחי לפי כל חוקי הדרום - נוסע באוטו עם גג נפתח, אוכל צ'יזבורגר ויודע להביא לאבא בירה מהמקרר. הוא אפילו יודע לענות לטלפון. מרשים ביותר.
התהייה האישית שלי היא לגבי תפקוד המעיים שלו. רוב הסיכויים שהוא סובל כל הזמן מקוליק. באמת. סוס שאוכל המבורגר. על הפרה המשוגעת לא שמעת?
אימייל עם הכותרת הנ"ל שקיבלתי לפני מספר שנים, ועכשיו כשהגיע אליי שוב, הנה הוא מתורגם להנאתכם (מקווה שהצלחתי לנפות את כל הסיבות שלא יהיו מובנות מעולם למי שלא לומד בספרד).
כי השוט והשעווה החמה על החזה שיעממו אותי.
כי בכל מקום אני רואה וירוס, בקטריות וטפילים.
כי אני רואה מחלות היכן שאת/ה רואה אי נעימות.
כי החיים הם ארבעה ימים, ולי יש שלושה מיותרים.
כי ראיתי את כל הפרקים של "החיים".
כי אני מזוכיסט/ית ואני אוהב/ת שרופאים מזלזלים בי.
כי לא ידעתי מה לעשות בזמני החופשי.
כי לא ידעתי מה אני עושה.
כי אני מת/ה על מבחנים אמריקאים שמחסירים שאלות שגויות וגם כאלה שלא נענו והציון עובר מעל שבע.
כי הידע לא תופס מקום, ואני מנסה להכניס את כולו בתוך הראש שלי.
כי אמא שלי רוצה שאגור בבית הרבה, הרבה זמן.
כדי לעזוב את הרחוב ולהכיר יותר טוב את הספרייה.
בגלל אהבת החיות.
כי אני אוהב/ת לרפא חיות, ובכל זאת מלמדים אותי לשים אותן בסוללות, לבשל אותן, להרוג אותן ללא כאב, לסרס אותן, לנתח אותן בעודן בחיים ולהמיתן המתת חסד כדי שלא יסבלו… המסכנים…
כי מגיע לי.
כי מי שיכול ,עושה, ומי שלא, הולך ללמוד הוראה או סיעוד.
כי לגעת באברי מין של חיות נותןטעם לחיי.
כי זו הפקולטה האחרונה בספר של האוניברסיטה והאחרונות תמיד מגיעות ראשונות.
כי נולדתי עני ואני רוצה למות כך.
כי הייתי צריך לדעת כמה אלכוהול אני יכול/ה לשתות, כמה אוכל גרוע וכמה קפה אני יכול/ה לסבול.
כי רדבול ממכר.
וגם הריח של הפורמלין.
כי לקבל סלמונלוזיס מרגיע.
כי ארפא חיות שלא ידעתי שקיימות.
כי אני יודע/ת על מחלות שלא מופיעות ב-ER, האוס או האנטומיה של גריי וגם לא באיקס פיילס.
כי לא רציתי להיות מופתע/ת כשבג'אקאס הכניסו לפרה יד לתחת.
כי החיות תמיד אסירות תודה… ומחרבנות לי על הדלת.
כי תמיד רציתי לחיות בכפר…
כי וטרינריה זה כמו פרויקט Y, בית אחד, הרפתאות באפריקה, חווה עם מפורסמים וכל מה שתרצו.
כי … כי…. למה? אני שואל/ת את עצמי כל הזמן… כי קראתי פעם שמתים אחרי 72 שעות ללא שינה ורציתי לבדוק אם זה נכון.
כי אני אוהב/ת לאכול ארוחת ערב כשזורחת השמש.
כי אני מת/ה על מבחנים של 5-4 שעות ועדיין חסר זמן.
כי לטענת הפרופסורים, יש לנו 3 שבועות חופש אחרי 3 חודשי בחינות.
כי בתחילת הקיץ יש מעט מסיבות ואי אפשר למצוא זיון… אז אני הולכ/ת לספרייה.
כי לספריה יש ריח מיוחד בקיץ.
כי המיזוג אוויר בקיץ לא מקפיא את תאי המוח.
כי אני מת/ה על המסיבות באוניברסיטה, ורק במקצוע הזה אפשר ללכת אליהן עד גיל 40.
כי באף קפטריה אחרת באוניברסיטה קוראים לך בשמך בפרטי… ויודעים מה תזמין לפני שאמרת מילה.
כי בא לי חזיון ולא רציתי לא להקשיב לו.
כי אני יותר משוגע/ת משרציתי להראות לאנשים.
כי להרכיב משקפיים זה מודרני ולהסתכל במיקרוסקופ במשך 3 שעות תורם לזה.
כי התלבטתי בין וטרינריה ולגיון הזרים, כי שם גם יש עזים.
כי רציתי להמציא פרנויה פוסט-מבחנים שגם הפסיכיאטרים לא יכולים לפתור.
כי רציתי לעבור שלושה מבחנים מעשיים, ארבעה מבחנים חלקיים, שני מבחני שקופיות ולמרות זאת, לעשות מבחן סופי.
כי ההיא מהמזכירות יודעת אפילו איפה נולדתי ולא מרשה לי להחליף מקצוע.
כי רציתי מעבדות בכל שעות היום, בכל ימות השבוע, ואם אפשר שיהיו רחוק מאוד…
כי חיפשתי קורסים קשים, ובווטרינריה כולם כאלה.
כי ללמוד 800 עמודים בשבועיים זה כיף.
כי ממשהו צריך למות, ואני לא מעשן.
כי לא היו לי חיי חברה לפני הלימודים, אז אמרתי "נמצא אותם בספרייה".
כי רציתי קמפוס מרוחק מכל הרעש, שכדי להגיע אליו צריך לחצות כבישים מהירים ולטפס על הרים.
כי כשהגב שלי נתפס, זה נשמע כמו מקרנה.
כי אני מאמינ/ה בעננים ורטודים.
כי בעוד כמה שנים אהיה וטרינר/ית, מהנדס חקלאי, אנטומיסט, טכנאי מזון, מפקח היגיינה, ברומטולוג, מנתח וטכנאי סביבתי ובתעודה יהייה כתוב "DVM".
בתור הוכחה שוטרינרים חייבים להיות משוגעים, רצ"ב וידאו קצר שצילמו חברי ללימודים.
