האנונימיות ואני, חברות טובות. כבר שנים אני מסתתרת מאחורי ניק, לא מתוך צורך להסתיר את הקשר לזהות שלי, אלא משום שאני לא כל כך אוהבת להציג את עצמי בשמי המלא ברחבי האינטרנט. שלא תבינו לא נכון, אני מאוד אוהבת את שמי, ומעריכה מאוד את הוריי על מקוריותם. גם הקומבינציה עם שם המשפחה מוצלחת, וזו בדיוק […]
אחרי חודש של ניתוק כמעט מוחלט מהעולם האמיתי והווירטואלי, בלי חיבור אינטרנט, חזרתי הביתה, לבארסה. פתאום לא קר, עזבתי ברלין אפורה וערפילית ויצאתי לשמש חמימה של בארסה. מיותר לציין שהסוודר שלבשתי היה יותר מדי, והמעיל – בכלל לא נחוץ. החזרה למציאות תמיד קשה. עכשיו צריך להשלים חסרים ולהדביק פערים – לענות על אימיילים ששכבו מיותמים […]
יש משהו מיוחד בבתי קולנוע ישנים, ואלה שבהן הוקרנו סרטי ראינוע, אפילו יותר. הבניה שונה, והמרחב אחר. הקולנוע בו הוקרן הסרט הערב, בבילון, תוכנן ונבנה בין השנים 1927-1929, ונחנך בשנת 1929 כאולם ראינוע. ההיסטוריה של המקום ארוכה ומורגשת. כיום הקולנוע משמש מרכז תרבותי, בו מוקרנים סרטים מכל העולם (עכשיו, לדוגמא, יש פסטיבל סרטים אסטוניים). מעניין. […]
כבר כמה ימים שאני זוממת לגרור את החברים ללימודים לאכול חומוס, אחרי שנזכרתי שבבלוג החומוס הופיעה המלצה על חומוס לבנוני בברלין. עוד בשבוע שעבר מצאתי את השם והכתובת (המשוערת), והעלתי את הרעיון לפני החבר'ה. סיכמנו על היום – ובאמת עשינו את זה. ידעתי שצריך לרדת בהרמנפלאץ, ושסוננאלה מתחילה בכיכר, כך שלמרות שחסר לנו המספר, נמצא […]
היום פגשתי את י', והלכנו ביחד למוזיאון. כדי להמשיך עם המוטיב הגרמני, הלכנו לראות תערוכה של יוזף ביויס (Joseph Beuys) במוזיאון המבורגר באנהוף (Hamburger Bahnhof). בלי להלאות יותר מדי בפרטים מהביוגרפיה שלו, ביויס היה אמן שנוי במחלוקת, שבין היתר קידם באמצעות האמנות שיצר את האג'נדה הפוליטית שלו. את החלל הגדול של תחנת הרכבת לשעבר מילאו […]
יש סיבה שאני לא אוהבת בירה. מעבר לטעם. היא נכלולית ומטעה. נדמה לך שאת בסדר, ובבוקר, ההאנגאובר תופס אותך ומחזיר אותך למציאות. אני מעריכה שאתנזר מבירה, בערך עד מחר. אחרי הכל, זו גרמניה. אי אפשר לא לשתות בירה, היא יותר זולה ממים מינרלים. מאחר וזו השבת האחרונה שלי (לפני החזרה בשבת הבאה), ויתרתי על הנסיעה […]
למרות הגשם בבוקר, החלטתי לנצל את ההזדמנות ולנסוע עם החברים ללימודים לוואנזה. הם, כמובן, לא תיארו לעצמם שאנסה לגרור אותם לבית ועידת ואנזה, לא האטרקציה הרגילה של האגם. מצד שני, עיקר המשיכה של האגם היא בקיץ, כשחם וכיף להשתכשך במים. היה לי מוזר לבקר שם. החברה היתה מוזרה (אקוואטוריאנית, ארגנטינאית, שוויצרית וקוריאני), העובדה שהכל כתוב […]
הגשם כמעט סגר אותי בבית, אבל אזרתי כוחות, התגברתי על העצלות והלכתי למוזיאון. ואז גיליתי שהמוזיאון שרציתי לראות, הפרגמון, סגור עד יום שני. אבל אם אני כבר מחוץ לבית, לא אחזור בידיים ריקות. אז שיניתי כיוון, ונכנסתי לנציונל גלרי, שמסתבר שהכניסה אינה חופשית בימי חמישי. באסה. אבל גם כניסה בארבעה יורו (לסטודנטים) לא תעצור אותי. […]
בתור וטרינרית מוסמכת* אני לא יכולה לבקר בברלין בלי לבקר את קנוט, לא? מאחר וזכינו ביום יפיפה, החלטנו לנצל את מזג האוויר הנאה לביקור בגן החיות. ולפני הביקור, סימנו "וי" על עוד חוויה ברלינאית, אכילת קוריוורסט (currywurst), נקניקייה עם קטשופ ואבקת קארי מלמעלה. לא מי יודע מה טעים, אבל אכיל (טעמתי, הזוגי אכל). נכנסנו לגן […]
בברלין, יום חמישי הוא יום מעולה לצרוך תרבות. הרבה מוזיאונים (אבל לא כולם) פתוחים עד 22:00, והכניסה חופשית אחרי 18:00. אני חושבת שזו אסטרטגיה מעולה להעלאת ההתעניינות במוזיאונים, במיוחד בקרב המקומיים, במיוחד בהשוואה לבארסה. פה הכניסה למוזיאונים* חופשית ביום ראשון הראשון של החודש, שהוא יום שממש לא נחמד לבקר במוזיאון – יותר מדי אנשים. כך […]