כי וטרינר חייב להיות משוגע » חיות http://www.crazyvet.net לפחות קצת Fri, 28 May 2010 12:10:09 +0000 http://wordpress.org/?v=2.9.1 en hourly 1 השקט שבפנים http://www.crazyvet.net/2009/07/12/inner-silence/ http://www.crazyvet.net/2009/07/12/inner-silence/#comments Sun, 12 Jul 2009 20:38:38 +0000 CrazyVet http://www.crazyvet.net/?p=764 רעש פוגע ביכולת שלי לתפקד. מוציא אותי מריכוז, ומכניס אותי ללחץ. עכשיו אני מגלה שיותר מדי שקט גם מציק ומפריע. הוא מדגיש שהשקט האמיתי, זה שבפנים, הלך לי לאיבוד. העובדה שאני פה לגמרי לבד, משאירה אותי שעות ארוכות לנהל דיאלוגים ארוכים, בדרך כלל חסרי טעם או משמעות, עם הקולות הפנימיים שלי. אלה, שלפעמים יכולים להיות אינטליגנטיים ומעשירים, סתם מציקים בסיטואציה הנוכחית. אני לא באמת זקוקה לחזרה אינסופית על החששות שלי, ובטח לא להצפה של הספקות שלי לגבי ההחלטות שלקחתי.

עוד לא שבוע פה, אני רק מתחילה ללמוד את המקום באמת. אתמול גיליתי שהסופר הקרוב נמצא במרחק קילומטר וקצת. ניחא, קצת הליכה לא הזיקה לאף אחד. הבעיה היא, שהדרך חזרה היא בעלייה, אאוץ'. התעוררתי היום עם התכווצויות שרירים בכל הגוף.

גם מזג האוויר פה הוא משהו אחר לגמרי. אתמול היה יום נאה למדי, אפילו חם. והיום ירד גשם (רוב) היום. יצאתי מהחדר רק כדי ללכת לשרותים ולמטבח. פלא שהקולות שלי מתחרפנים ומוציאים עליי את העצבים שלהם?

אני מקווה שהשבוע הקרוב יביא איתו חדשות טובות שאמצא דירה (בעיקר בשביל החצול), שאמצא מה לעשות בסופ"ש, מעבר לסריגה, שהמקום הזה יתחיל להרגיש לי יותר מוכר, כי הוא הולך להיות הבית שלי בשלוש-ארבע השנים הקרובות. בינתיים הוא רק מרגיש לי זר ומוזר. אחלו לי הצלחה, אזדקק לה (לפחות עם חיפוש הדירה).

פוסטים קשורים

]]> http://www.crazyvet.net/2009/07/12/inner-silence/feed/ 7 די לפיטום! http://www.crazyvet.net/2008/12/11/no-more-stuffing/ http://www.crazyvet.net/2008/12/11/no-more-stuffing/#comments Thu, 11 Dec 2008 20:14:02 +0000 CrazyVet http://www.crazyvet.net/?p=398 סיימון טופילד, המאייר החביב על הבלוג, בסרטון חדש שקורא להפסיק את הפיטום, של כלבים, מתחת לשולחן החג. אולי לא כל כך רלוונטי אצלנו כרגע, אבל תמיד רלוונטי* לבריאות ידידנו המזונבים.

*נא לרענן את המסר הנ"ל טרם יבואו עלינו לטובה ראש השנה, פסח, שבועות וכל חג אחר בו אנו סובאים את עצמנו לדעת, וגם מאביסים על הדרך את ההולכי-על-ארבע שלנו.

פוסטים קשורים

]]> http://www.crazyvet.net/2008/12/11/no-more-stuffing/feed/ 3 איפה קנוט? http://www.crazyvet.net/2008/10/10/where-is-knut/ http://www.crazyvet.net/2008/10/10/where-is-knut/#comments Fri, 10 Oct 2008 21:53:29 +0000 CrazyVet http://www.crazyvet.net/?p=302 בתור וטרינרית מוסמכת* אני לא יכולה לבקר בברלין בלי לבקר את קנוט, לא? מאחר וזכינו ביום יפיפה, החלטנו לנצל את מזג האוויר הנאה לביקור בגן החיות. ולפני הביקור, סימנו "וי" על עוד חוויה ברלינאית, אכילת קוריוורסט (currywurst), נקניקייה עם קטשופ ואבקת קארי מלמעלה. לא מי יודע מה טעים, אבל אכיל (טעמתי, הזוגי אכל).

נכנסנו לגן החיות (עם הנחת סטודנט לשנינו, כשלא ממש הסתכלו על אף אחת משתי התעודות שהצגנו) והחלטנו לחפש דבר ראשון את קנוט, כדי שנוכל לחזור אם הוא יחליט לדפוק נפקדות. מה שכן, המפה בכניסה לא הייתה כל כך ברורה, אז התחלנו ללכת. כל פעם שחשבנו שאנחנו בכיוון, גילינו שהופס, ברח לנו – וגם כשכבר מצאנו את דובי הקוטב, גילינו שקנוט בכלל שכן של הדובים החומים. כשסופסוף כבר מצאנו את המעונות של הפרחח, הוא עשה שנ"צ. כך שיש לנו כמה תמונות של ההביטאט שלו, אבל עם עורב, וההנצחה המרובה למגדל שלו, שנפטר כמה שבועות קודם לכן. המשכנו הלאה, במחשבה, 9 יורו (לאדם) כדי לראות את קנוט, והוא עוד דופק לנו ברז. טוב, אם יורשה לי פרץ קטן של כנות, הביקור היה מהנה ביותר, אפילו שקנוט לא סיפק את הסחורה. והכי אהבנו את הלוטרות, שהן בעצם קרובות רחוקות של יאסק לפי החיבה שלהן לשכב על הגב ולהתגרד בבטן תוך כדי. חמווווט!


כדי לסיים את היום, החלטנו לחפש (עוד) מסעדה גרמנית, כי בברלין… בחרנו מסעדה בקרויצבר לפי המלצת הלונלי, שנראתה ממוקמת במרחק סביר מהבית. כמובן שזו התיאוריה, במציאות הצלחנו לאבד את הדרך וללכת מרחק תחנת מטרו לכיוון ההפוך, רק כדי לגלות שהתחנה המצויינת הייתה סגורה, כך שחזרנו שוב ברגל ורק אז התחלנו להתאפס על הכיוון.

בסופו של דבר מצאנו את המסעדה, שכנראה הקושי לאתרה שומר על הקסם שלה. חלקנו שולחן עם זוג גברים שנראו מאוד מסוקרנים מהשיחה הקולחת שלנו בשפה שלא מוכרת להם, אולם הם לא יצרו שום קשר ישיר איתנו. חבל, היה יכול להיות משעשע. מבט אחד על הצלחות הבהיר לנו שעם כל ההליכה שלנו, אנחנו הולכים לצאת מפוצצים. הזוגי הזמין משהו חזירי ואני הלכתי על הברווז, והבירה – ברלינר. הזוגי הפגין גבורה רבה כשסיים את הצלחת, אני הצלחתי בקושי לגמור את הברווז (מתוך כבוד לברווז, כמובן), בקנודל והכרוב החמוץ כבר לא יכולתי לגעת. אחרי כל זה, הזוגי עוד החליט שהוא חייב לנסות את הקינוח שהוא ראה ששולחנות אחרים הזמינו, מין ערימה ענקית של פנקייק שמנים מעוטרי-צימוקים ומקושקשים, עם קומפוט שזיפים בצד. לא יכולתי כבר לחשוב על לאכול, ואני בכלל לא אוהבת פנקייק**, אז "עזרתי" קצת עם השזיפים. המלצרית הסתכלה על הצלחת וצחקה, אתם לא מצליחים לסיים? זה לא קשה. כנראה שהדרכון שלי גרמני, אבל הקיבה לא.


*טוב, כמעט, עוד לא אספתי את התואר.
**כן, שרון, אני פריקית של הטבע. לא אוהבת פנקייק.

פוסטים קשורים

]]> http://www.crazyvet.net/2008/10/10/where-is-knut/feed/ 9 Hair! http://www.crazyvet.net/2008/07/24/hair/ http://www.crazyvet.net/2008/07/24/hair/#comments Thu, 24 Jul 2008 21:39:29 +0000 CrazyVet http://www.crazyvet.net/?p=167

אני לא ממש חובבת מיוזיקלס, אבל איכשהו את שיער אהבתי מהפעם הראשונה שצפיתי בו. אולי זו הייתה הרומנטיזציה של שנות הששים וההיפים, המוזיקה, או סתם קליק של ילדה בת שלוש-עשרה.

ולמה פתאום באמצע הכלום אני כותבת על זה? כי בשיר הנ"ל, שיר הלל לשיער, שגדל פרא, יש פרט אחד קטן, שתמיד נראה לי מוזר: לרצות כוורת דבורים בשיער. תמיד זו הייתה תהייה תיאורתית, אולם היום הגעתי למסקנה הסופית והאמפירית שזה בכלל לא רעיון טוב.

ואיך הגעתי למסקנה המעמיקה הזו, אתם בוודאי שואלים? טוב, זה היה לא ניסוי מבוקר ומתוכנן. אחרי שעת ההתעמלות בבריכה, פעילות חביבה עליי ביותר בתום יום העבודה במעבדה, ואחרי המקלחת, שמתי לב שאני שומעת זמזומים. בהתחלה חשבתי שזהו המחשב, שלפעמים מוציא קולות מוזרים. ואחר כך חשבתי, זה בטח איזה זבוב שמסתובב בחדר. ניחא, לא משהו יוצא מן הכלל. עברה לפחות שעה עם זמזומים אקראיים, ולא נתתי יותר מדי חשיבות לעניין. ואז, כשהוצאתי את הקליפ מהשיער, הבנתי שהזמזום עולה מהשיער שלי.

אני לא בן אדם סטרילי במיוחד, וגם לא סובלת מהיסטריית חרקים, אבל לגלות שיש משהו מזמזם בשיער שלי, ואני לא מצליחה להוציא אותו, זו הרגשה באמת לא נעימה, אם לא לומר מפחידה. בתור נסיון לשחרר את החרק טלטלתי את הרעמה, וכשהזמזום המשיך החלטתי להרטיב את השיער ולהיפטר מהמזיק בטביעה. אז נכנסתי למקלחת (שוב), וחפפתי את הראש. ובכל זאת הזמזום המשיך, עכשיו לא מכיוון הראש אלא באופן כללי בחדר. לקחתי את המגבת, להתנגב, והזמזום המשיך. הפרנויה כבר התחילה לכרסם בי, האם אני מדמיינת זמזומים? ואז גיליתי את האשם, את המסתנן שהתנחל באפרו שאני מכנה "שיער", דבורת דבש גדולה, בתוך המגבת, כנראה נתפסה שם כשניערתי את השיער לתוכה. לצערי אני חייבת להודות שלא הייתי מאוד נחמדה עם הייצור המזמזם, בעיקר כי כבר הייתי בהיסטריה של "יש לי משהו עוקצני בשיער והוא לא יוצא", אז השלכתי את הייצור, שגם ככה היה חצי מת (כנראה נתפס בשיער שלי כדי לא לטבוע במי הבריכה), לאסלה. וניסיתי להירגע קצת. בסוף גם הצלחתי, אבל כשיצאתי לזרוק את הזבל זמזום הדבורים סביב הלוונדר בכניסה הקפיץ אותי. עכשיו אפילו הדבורה מאיה יכולה לגרום לי לסיוטים…

מסקנה: תמיד, אבל תמיד כדאי להרטיב את השיער בבריכה, לא?

פוסטים קשורים

]]> http://www.crazyvet.net/2008/07/24/hair/feed/ 7 בית מטבחיים 5 http://www.crazyvet.net/2008/03/18/slaughterhouse-5/ http://www.crazyvet.net/2008/03/18/slaughterhouse-5/#comments Tue, 18 Mar 2008 18:51:34 +0000 CrazyVet http://www.crazyvet.net/2008/03/18/slaughterhouse-5/ אזהרה: פוסט זה אינו מיועד לחלשי אופי ולב, ילדים, נשים בהריון, צמחונים אדוקים או סתם אוהבי חיות. הוא מלא בחוויות לא נעימות שעברו עליי לאחרונה במסגרת הלימודים, ושרציתי לחלוק. כל התיאורים מתייחסים לביקורים במקומות הספציפיים הנכללים בתוכנית הלימודים, וכל האינפורמציה רלוונטית אך ורק לשיטת הפעולה של מקומות אלה. הצמחונים שבינכם ימצאו במידע הזה חיזוק לאמונתם, אוכלי הבשר עלולים להיגעל. המשך הקריאה על אחריותכם.

ביום חמישי שעבר סיימתי את מחויבויות לימוד השחיטה לכל משך הלימודים. טוב, לפחות את המחויבויות שדורשות צפייה בשחיטה ובטיפול בבשר. יש לי עדיין כמה עבודות בנושא [כמו עבודה שכוללת את הטיפול בדם, לפי קטגוריות ההיגיינה השונות, איכס] וכמובן, מבחן. רציתי לכתוב בתום הביקור האחרון, אולם החום שתקף אותי בבוקר הותיר אותי די מחוקה, ואת רוב היום העברתי בשינה. וכך גם את ארבעת הימים הבאים, מאחר והשפעת הפעם לא הייתה רחומה במיוחד.

עוד לפני הביקורים בבתי המטבחיים, כחלק מתוכנית הלימודים, חשבתי שהכותרת המתאימה ביותר לתיאור חוויות כאלה היא מחווה לאחד הספרים האהובים עליי ביותר, מבית היוצר של הסופר ההזוי קורט וונגוט. מה יותר מתאים מספר הזוי לתיאור חוויות הזוית לא פחות?

ראשית, הקדמה. במסגרת הלימודים אנו נדרשים לבקר שלוש פעמים בשני בתי מטבחיים, אחד לחזירים והשני למעלי גירה וסוסים. את החוויות בבית המטבחיים לחזירים תיארתי באופן שטחי למדיי בפוסט הנ"ל, בעיקר בגלל שאת הדעות המעמיקות יותר רציתי לשמור לפוסט מקיף יותר, לאחר הביקור האחרון. יש לי הרגשה שזה לא הולך להיות קצר, אז סבלנות.

יש לא מעט הבדלים בין בתי מטבחיים, שנובעים, בין היתר, בהבדלים בין המינים, בתכנון, בקצב העבודה וטכנולוגיה הקיימת בתקופה בה נבנתה התשתית. אולם, בכולם יש "פס ייצור" שמסב יצורים חיים ונושמים למוצר צריכה, ברמה משתנה של מורכבות. במהלך הביקורים ראינו את המסלול שעובר בעל החיים מרגע כניסתו ועד יציאתו, תלוי על וו או ארוז בוואקום. המסלול תמיד כולל אזור קבלה, אזור מנוחה, טשטוש, שחיטה, וטיפול בקנאל, היא הגופה ללא אברי הפנים [אין לי מושג מה המונח בעברית, זוהי השאלה מספרדית].

קבלת בעלי החיים

בעלי החיים מגיעים במשאיות, אשר חייבות לעמוד בתקינה אירופאית שמגדירה צפיפות מקסימלית, תנאי תעבורה [מתקני שתייה, אוורור ומשך נסיעה מקסימלי]. על הנייר, התקנות האלה נראות אולי סבירות, אבל כשרואים את בעלי החיים דחוסים במשאית, והאיש אומר "החוק דורש שהחזיר יוכל לנסוע בעמידה או בשכיבה", ואכן, רואים זוג חזירים במינימכלאה שאינם יכולים אפילו להסתובב סביב עצמם, ההגדרות האלה של "טובת בעלי החיים" הופכות למעין ביטוי חסר טעם ומשמעות.

את הפריקה של הבקר לא יצא לי לראות, אבל את הפריקה של החזירים לצערי ראיתי. סבל חייתי כזה לא יצא לי לראות מעולם, אולי כי המשלוח שראינו היה של חזירות, שמעבירות את רוב חייהן הבוגרים בהריון, במכלאות שאינן גדולות הרבה ממימדי גופן. שלוש מהחזירות האלה לא יכלו ללכת, ורק אחרי מספר חבטות המיתו אותן ברציף הפריקה. לאחת [לפחות] היה פרולפס [שאני אפילו לא יכולה לומר של מה, לא ברור אם רקטלי או וגינלי], בולט וסגול, אני לא יכולה לדמיין אפילו את הכאב.

החוק האירופאי דורש מבתי מטבחיים לכלול אזור מנוחה, בו בעלי החיים ממתינים זמן מה לפני השחיטה. בהתאם למשך הנסיעה, משך המנוחה משתנה. מכלאות המנוחה האלה, שמן די מטעה. מדובה במכלאות בטון צפופות, נקיות אמנם, אבל צפופות. החזירים נערמים אחד על השני, מכורח או מבחירה [כי גם במכלאות הפחות צפופות, משום מה, יש חזירים ערומים זה על זה]. הבקר במצב קצת יותר טוב, הצפיפות יותר נמוכה ולעגלים יש אפילו מקום לרבוץ. נחמה פורתא. הצאן, לעומתם, צפוף כמו החזירים, בערך.

טשטוש ושחיטה

מאזור המנוחה מולכים בעלי החיים, במקבצים, לאזור השחיטה. בהתאם למין בעל החיים, השחיטה היא שונה. את החזירים מטשטשים וממיתים בהרעלת פחמן דו חמצני, בעוד את הבקר מטשטשים בעזרת אקדח לחץ אוויר, שגורם לפגיעה בלתי הפיכה ברקמת המוח. השחיטה עצמה מבוצעת בחיתוך כלי הדם הגדולים. בבית המטבחיים לבקר מבצעים גם שחיטת חלאל, שדומה מעט לשחיטה היהודית. את בעל החיים לא מטשטשים, ומבצעים חיתוך של כלי הדם הגדולים של הצוואר. בין שתי השיטות, עדיפה כבר השיטה המתורבתת. לפחות כך הסבל מצומצם, ובעל החיים אינו מדמדם בעודו מדמם למוות.

פס ייצור

חזירים

את החזיר המת תולים מהרגל האחורית, ומחברים לשרשרת עילית נוסעת. החזיר יעבור "שליקה" במים חמים כדי לנקות אותו מבחוץ, ולהקל על ניקוי העור מהשיער. חזירים, בניגוד לבקר וצאן, לא מופשטים מעורם במהלך העיבוד. לאחר השטיפה במים חמים, הם עוברים בסדרה של מסדרונות להביורים [באמת] שמסירים מעליהם את השיער המיותר ואת הפרסות. הריח בנקודה זו, בין המים החמים המטונפים והשיער הבוער, פשוט בלתי נסבל. החזירים הרחוצים ונטולי השיער והפרסות נכנסים לחדר העיבוד מעלי אדים. שם פותחים להם את הבטן, מרוקנים אותה, חותכים אותם לשניים ומבצעים את הביקורת הווטרינרית, המטרה לשמה אנחנו מבקרים במוסד המרשים הזה. בין היתר אוספים דוגמאות משריר הסרעפת לבדיקות טריקינה [טפיל לא מאוד סימפטי שעובר לבני אדם]. אם החזיר עובר את הבדיקות הווטרינריות, הוא מועבר לתעלות קירור שמורידות את הטמפרטורה בפני השטח ומייבשות אותו, כדי לשלוח את מחציות החזיר למפעל העיבוד דרך מערכת של תעלות קירור או במשאית.

בנוסף, משתדלים לנצל את המקסימום מכל חזיר: לב, כליות, ריאות, שרירים קטנים סביב ללוע, מעיים וקיבה, אשכים, בלוטת יותרת המוח… כל רווח, קטן ככל שיהיה, פירושו מאות אירו מדי יום, מאחר ועוברים בבית המטבחיים עד 10,000 חזירים מדי יום ביומו. הקצב מסחרר הפס לא נעצר לרגע, ובין חזיר חי לחזיר בדרך החוצה עוברות בערך שעה וחצי.

פרות וטלאים

בניגוד לחזירים, הקצב במשחטה של צאן ובקר הוא אחר. הפס של הבקר עוצר לפי הצורך [פיקוח וטרינרי, ניקיון של שומן וכיוב'], והפס של הצאן מתקדם בקצב קבוע, אך איטי. ראשית, לאחר הקזת הדם, תוקעים לפגר שני פקקים, אחד ברקטום [רק כדי לא להיות וולגרית ולהגיד "בתחת"] והשני בוושט. המטרה – למנוע כל בריחה של תוכן מערכת העיכול לכיוון הבשר. לאחר מכן פושטים את העור, מלאכה מורכבת בבקר מפאת הגודל, ובצאן מפאת אופיו של העור. לאחר מכן, מופרדים האיברים הפנימיים מהקנאל. את איברי הפנים הלבנים [מערכת עיכול] שולחים לכיוון אחד, ואת האדומים [לב, כליות, כבד, ריאות] לכיוון אחר. המעיים של כל מעלי הגירה בכל גיל נחשבים כתוצרי לוואי קטגוריה 1, כלומר מסוכנים לצריכה אנושית [עקב ה-BSE] ולכן נצבעים בכחול ונשלחים להשמדה בשריפה. כנ"ל גם מערכת העצבים של מעלי גירה בני יותר משנה. אחרי הפרדת האיברים הפנימיים, הקנאל עוברת פיקוח וטרינרי, שהוא יותר דקדקן מאשר בחזירים, עקב התדירות היותר גבוהה של שימוש בחומרים אסורים בבקר. קצת לנקות שומן, להטביע חותמות על הקנאל מכל הכיוונים [מספר השחיטה באותו היום, חותמת סניטרית, חותמת חלאל במקרה הצורך...] ואפשר לשלוח אותה לקירור [הבשר יוצא מבית המטבחיים בטמפרטורה של מעלות מקסימום].

הפעם, בגלל שהביקור נמשך שני בקרים, יש לנו קצת יותר זמן ואנחנו רואים גם מפעלי עיבוד ואריזה, ומעמיקים קצת יותר בפיקוח הוטרינרי ובפירוק איברי הפנים. ידעתם שהתימוס נחשב מעדן בלאון וקנטאבריה, ושאשכי עגל יכולים להיות מזון מעולה לילדים, בגלל שטעמם עדין? הדברים שאפשר ללמוד בבית מטבחיים. ושוב, הריח. איכס.

בשר ואתיקה

את רוב חיי הבוגרים העברתי כצמחונית, כך שאת רוב הטיעונים [אם לא את כולם] בעד הצמחונות אני מכירה. רובם, לדעתי, מוצדקים. החוויות האחרונות רק מחזקות את דעתי בעניין. מאחר והעברתי את השנים האחרונות בתור לא צמחונית [אינני יכולה להגדיר את עצמי כקרניבורית] מסיבות בריאותיות ושאר אילוצים [צמחונות וספרד לא ממש הולכות ביחד] אני יכולה גם להבין את הצד השני. יש לא מעט אנשים שבשר טעים להם. אני מבינה ומכבדת את עמדתם. אבל, ופה בא אבל גדול, כמו כל דבר בחיים יש דרכים שונות להגיע לאותה מטרה. צריכת בשר לא חייבת להיות במסגרת שכזו. ישנן הרבה אלטרנטיבות, שכן מאפשרות לתת את הכבוד הראוי לחיות שבמותן מעניקות לנו את העונג שבאנטרקוט. לא חייבים לגדל חזירים/פרות/כבשים כאילו היו עוד מוצר צריכה, ולהרגם בצורה כל כך קרה ומחוסרת רגש. אני דוקא כן חושבת שהריגה כזו צריכה להיות מחושבת ושיטתית, ולו רק כדי להבטיח שאין "סתם". אני לא יכולה להימנע מלחשוב על אנלוגיות לשואה, במיוחד כשאני חושבת על התנאים לפני ההמתה, אבל הביטוי "כצאן לטבח" נובע מהאנלוגיה עצמה, לא??

מעבר לכטיעונים של בעד ונגד אכילת בשר, טיעונים מוסריים וכן הלאה, עכשיו מגיע החלק הפרקטי. אני לא יודעת אם אתם מודעים לזה, אבל המזון מן החי הוא מהיותר בזבזניים בעגלת הסופר שלכם. כדי להאכיל את הפרה שאתם אוכלים, ועוד יותר מזה את השינקן או העוף, השתמשו בלא מעט קלוריות מן הצומח שיכולות להאכיל גם בני אדם [סויה ותירס, בדרך כלל]. אם אתם רוצים מספרים, היעילות האנרגטית של ייצור בשר עומדת על בערך אחוז אחד, כלומר על כל קלוריה מן החי, מושקעות כ-99 קלוריות מהצומח. המתחכמים יגידו "אבל הבקר יכול לנצל משאבים שהאדם לא יכול לצרוך". כן, זה נכון. אולי בסקוטלנד, אירלנד, קנדה וצפון צרפת. במקומות שבאמת מגדלים בקר על בסיס מרעה, ולא על בסיס תערובת. בשאר המקומות, גידול בשר צורך משאבים אנגרטיים [=דלק] וגם משאבי מזון [=גידולים חקלאיים]. רק כדי להבטיח לצרכן מוצר צריכה במחיר זול מערכו האמיתי [בגלל סובסידיות] כי אזרחי חברת השפע רוצים לאכול בשר, הרבה ובזול. מישהו חשב פעם מדוע צריכת חלבון מן החי נחשבת לסממן להתפתחות של חברה?

ייצור הבשר המודרני מייצר מוצר זול, זול מדי, שאנשים צורכים ממנו הרבה מעבר לצורך האמיתי במזון מן החי. האזרח האירופאי הממוצע צורך מעל מאה גרם בשר ביום. אנחנו מדברים על כמעט קילו מדי שבוע של חלבון מן החי, בלי לכלול דגים, חלב וביצים. באמת יש צורך לאכול בשר כל יום? רוב המחקרים מראים שצריכה עודפת של מזון מן החי מקושרת למחלות שונות ומשונות. לא עדיף להפחית קצת?

אני מניחה שאת הטענה שלי אפשר לסכם בפשטות. לא צריך להפסיק לאכול בשר כדי להיות קצת יותר "מוסרי". מספיק שנדע להעריך את הקורבן הזה, להפוך אותו לאירוע מיוחד [כמו שהיה פעם, וכמו שצריך להיות] ולנסות להקפיד על צריכה ממקורות שמכבדים את בעלי החיים, לא רק בשחיטתם אלא גם בחייהם.

פוסטים קשורים

]]> http://www.crazyvet.net/2008/03/18/slaughterhouse-5/feed/ 6 Let me in! http://www.crazyvet.net/2008/03/08/wakeup/ http://www.crazyvet.net/2008/03/08/wakeup/#comments Sat, 08 Mar 2008 18:21:35 +0000 CrazyVet http://www.crazyvet.net/2008/03/08/wakeup/ סיימון טופילד, היוצר של הוידאו ההורס "קום כבר" שוב זיקק את המהות החתולית ל-110 שניות של צחוק, במיוחד אם הצופה הוא במקרה בעל חתול.


<br><a href="http://youtube.com/watch?v=4rb8aOzy9t4">http://youtube.com/watch?v=4rb8aOzy9t4</a>

ורק בגלל שאולי אתם עדיין לא מכירים, או שבא לכם לראות שוב…


<br><a href="http://youtube.com/watch?v=1qiGyxPplAw">http://youtube.com/watch?v=1qiGyxPplAw</a>

דרך Cute Overload

פוסטים קשורים

]]> http://www.crazyvet.net/2008/03/08/wakeup/feed/ 2 שחיטה #1 http://www.crazyvet.net/2008/02/27/slaughterhouse/ http://www.crazyvet.net/2008/02/27/slaughterhouse/#comments Wed, 27 Feb 2008 21:49:32 +0000 CrazyVet http://www.crazyvet.net/2008/02/27/slaughterhouse/ עוד כשהתחלתי ללמוד, ידעתי שתמישהו היום הזה יגיע. הביקור בהלתי נמנמע בבית מטבחיים. ידעתי שזה הולך להיות קשה, אבל לא ידעתי עד כמה. היום ביקרתי לראשונה בבית מטבחיים של חזירים, קרוב לוויק, בירת עיבוד החזיר של קטלוניה. הם כל כך חזקים בזה שבנו איזור תעשייה שלם סביב קבוצה של בתי מטבחיים, בעיקר של חזירים.

לא אכביר מילים, את התיאורים הפלסטיים אני שומרת לפוסט מאוחד של הביקור הנ"ל והביקור הכפול (שני בקרים) שעוד מחכה לי, בעוד שבועיים בדיוק. רק אספר לכם שזו הייתה החוויה הגרועה ביותר בחיים שלי, שמעולם לא הרגשתי כל כך להיות בן-אנוש, שהתביישתי בהתנהגות הנצלנים והאכזרית הזו. מאחר שלחזור לצמחונות מלאה זו לא אופציה בספרד (יש פה רק סוג אחד של גבינה רזה, וגם הוא עם 7% שומן!( החלטתי שאת הבשר נתחיל לקנות בחנויות טבע, שאני לא מוכנה להשתתף כלכלית באכזריות כזו.

בינתיים, אני הולכת לשטוף מעליי את ניחוח המוות. אתם יכולים להנות מהסרטון הנ"ל, ההיתוך הקר מעולם לא קלע כל כך להלך רוחי ברגע נתון כלשהו :)

פוסטים קשורים

]]> http://www.crazyvet.net/2008/02/27/slaughterhouse/feed/ 5 פצ'ס והצ'יזבורגר http://www.crazyvet.net/2008/02/14/patches-and-the-cheeseburger/ http://www.crazyvet.net/2008/02/14/patches-and-the-cheeseburger/#comments Thu, 14 Feb 2008 19:43:27 +0000 CrazyVet http://www.crazyvet.net/2008/02/14/%d7%a4%d7%a6%d7%a1-%d7%95%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%96%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%a8/ פצ'ס הוא סוס (פוני, לפי המראה והגודל) שחי לפי כל חוקי הדרום – נוסע באוטו עם גג נפתח, אוכל צ'יזבורגר ויודע להביא לאבא בירה מהמקרר. הוא אפילו יודע לענות לטלפון. מרשים ביותר.


<br><a href="http://youtube.com/watch?v=teHfyby_veU">http://youtube.com/watch?v=teHfyby_veU</a>

התהייה האישית שלי היא לגבי תפקוד המעיים שלו. רוב הסיכויים שהוא סובל כל הזמן מקוליק. באמת. סוס שאוכל המבורגר. על הפרה המשוגעת לא שמעת?

ועוד וידאו חיות חמוד. הכי אהבתי את הדיבורית :)


<br><a href="http://youtube.com/watch?v=cMNW51-RmwU">http://youtube.com/watch?v=cMNW51-RmwU</a>

פוסטים קשורים

]]> http://www.crazyvet.net/2008/02/14/patches-and-the-cheeseburger/feed/ 1 Help! http://www.crazyvet.net/2008/01/28/help/ http://www.crazyvet.net/2008/01/28/help/#comments Mon, 28 Jan 2008 17:05:51 +0000 CrazyVet http://www.crazyvet.net/2008/01/28/help/ כל מי שיודע דבר או שניים על חיות מחמד, יודע שצריך לסרס/לעקר אותן לטובת בריאותן ובריאות הנפש של בעליהן. עכשיו הולכי-על-ארבע מביעים את דעתם בנושא, ואפילו עושים זאת באופן מוזיקלי.


<br><a href="http://youtube.com/watch?v=CMzW3LIkNLA">http://youtube.com/watch?v=CMzW3LIkNLA</a>

דרך Pet Connection Blog.

פוסטים קשורים

]]> http://www.crazyvet.net/2008/01/28/help/feed/ 3 צ'ארלי http://www.crazyvet.net/2008/01/28/charlie/ http://www.crazyvet.net/2008/01/28/charlie/#comments Mon, 28 Jan 2008 15:26:57 +0000 CrazyVet http://www.crazyvet.net/2008/01/28/%d7%a6%d7%90%d7%a8%d7%9c%d7%99/ צ'ארלי הוא חתול שסובל מהיפופלזיה צרבלרית. זהו פגם מולד, שמתבטא בקואורדינציה פגומה עקב תת-התפתחות עוברית של הצרבלום, שאחראי, בין היתר, על הקואורדינציה של השרירים ותנועתם. צ'ארלי הולך קצת מוזר, ואולי קצת פחות חינני מחתולים אחרים, אבל הוא חתול בריא, שאוהב לשחק ולא נראה שמפריע לו הפגם המולד שלו. הוידאו שמספר עליו, אותו מצאתי דרך StumbleUpon, מנסה להגדיל את המודעות לבעיה הזו, שאיננה קטלנית בהרבה מקרים, ושגורמת להמתה של גורים שסובלים מהפגם.


<br><a href="http://youtube.com/watch?v=dJQG6V1MOVY">http://youtube.com/watch?v=dJQG6V1MOVY</a>

וקצת רקע כללי – היפופלזיה צרבלרית בחתולים היא פגם מולד שנובע מהדבקה של העובר בעודו ברחם אמו בוירוס הפאנלויקופניה (Panleucopenia). בחתלתולים הוא יכול לגרום לחתלתלת, אבל אם ההדבקה מתרחשת במהלך ההריון, לאחר הדבקת העובר, הוירוס משתכפל בתאי הצרבלום והורס אותם. עוד סיבה לחשיבות החיסון המשולש.

פוסטים קשורים

]]> http://www.crazyvet.net/2008/01/28/charlie/feed/ 2