תגובות לפוסט: "השקט שבפנים"

מאת: CrazyVet

CrazyVet — Thu, 23 Jul 2009 07:56:31 +0000

המון תודה על התמיכה. כיף לדעת שאיפשהו, בקרבה וירטואלית, היא נמצאת. לאט לאט אני מפלסת דרך בתוך הבלאגן הזה, וכל יום יש איזשהו הישג קטן חדש.

שירה, ברוכה הבאה (לתגובות), אני שמחה שבחרת להציץ

veredgy, התחושה של זרות לא חדשה לי, זהו הסיבוב השני מבחינתי. אולם לעומת הפעם הראשונה, זו יותר קשה לי אפילו – אז הייתי עם הזוגי, והיינו כעוגן אחד לשני. עכשיו שנינו נמצאים בסיטואציה של מעבר והתחלה חדשה, רק בנפרד (לפחות מבחינה פיזית), והפרידה הזו לא מקילה על ההסתגלות.

יואב, כולי תקווה שאתה צודק. כרגע, אני עדיין לא מצליחה להתייחס למקום הזה כבית בעיקר בגלל השהייה במעונות זמניים. אני מקווה שבעוד שבועיים וקצת, אחרי שלושה-ארבעה ימים בדירה החדשה שלי, אתחיל להרגיש שיצרתי לי פינה משלי.

מאת: יואב

יואב — Thu, 16 Jul 2009 09:45:52 +0000

בהצלחה.
נראה לי שלאט לאט, כאשר אירועים וחוויות נקשרים למקומות חדשים, הם מפסיקים לאט להיות מנוכרים. פתאום קמים בבוקר, ולמקום יש גם תחושה קלה של בית, כי קרה בו משהו רגשי, אתמול.

שיקרו דברים טובים, ובקרוב.

מאת: veredgy

veredgy — Tue, 14 Jul 2009 17:38:37 +0000

בהצלחה.
אני יודעת ממקור ראשון (בעצם שני) על תחושות הזרות וההסתגלות הקשות. יש לי שני בנים. האחד שב לפני שנתיים משבע שנות לימודים בארה"ב. והשני נמצא שם זו השנה השלישית (כמעט).
הפטנט הוא לרכוש חברים. לא להסתגר. להיות ידידותית, לשתף ולהשתתף. כך הבדידות מופחתת ועמה לאט לאט גם תחושת הזרות.
מאחלת לך חיים טובים ומעניינים והגשמת המשאלות.

מאת: שירה

שירה — Tue, 14 Jul 2009 07:53:54 +0000

אמנם חדשה כאן – בתגובות בלבד – אבל צצה כדי לאחל בהצלחה בהכל!

מאת: שרון

שרון — Mon, 13 Jul 2009 18:54:41 +0000

בהצלחה, יקירתי.

לא שיש לי ספק קל שבקלים שהעניינים יתאפסו בהדרגה אחרי שיתחילו הלימודים, או הרבה קודם, אחרי שתביני מי נגד מי במקום הזה.

מאת: טל

טל — Mon, 13 Jul 2009 17:58:03 +0000

בהצלחה!
וקטן עלייך. (גם החצול יודע את זה).

מאת: דרור שניר

דרור שניר — Mon, 13 Jul 2009 16:29:39 +0000

מה יש להגיד בתגובה לפוסט הזה, מלבד "בהצלחה"? בהצלחה!