פבל, תודה על המחמאה. גם זו שקיבלה את הצעיף חשבה כמוך, לשמחתי.

יוחאי, ההרגשה הדדית
מקווה לחזור לביקור נוסף בקרוב, שנה וארבעה חודשים זה יותר מדי זמן לא לראות את המשפחה והחברים.

[...] שכבר הסגרתי (ממש על קצה המזלג), אני עוברת כרגע תקופה של החלטות [...]

היה כיף לפגוש אותך בכנס וגם אחר כך.
תעשי חיים גם בניכר!

אחסוך את הבירור ואומר – כן אני מחפש חתול! (עדיף זכר)
דברי איתי: http://AskPavel.co.il/blog/contact

אגב, הצעיף יצא סוף

אני חושב שכל משקה ערב לחיך שהוא מגיע יחד עם ארוחת ערב מושקעת (כך שהאשם הוא לא היין אלא מי שלא דאג לארוחת ערב )
בנוגע לחתול, אני אברר ואחזיר תשובה.

את האדומים של טוליפ (לפחות את חלקם) וגם את הלבן הספציפי הזה אני מכירה. ידיד מתקופת קורס הברמנים הנשכח עובד שם, ובביקורו האחרון אצלנו הוא הביא עמו כמה וכמה בקבוקים. הלבן היה הרבה יותר מוצלח בנסיון הקודם, כששתינו שני בקבוקים ממנו יחד עם ארוחת ערב מושקעת.

יצאתי אתמול מהבית בערך סביב שתיים וקצת, ומעולם לא היה לי צעיף ורוד כך שזו לא הייתי אני.

לילה טוב יקירתינו! לטוליפ יש שני בקבוקים שאני אוהב – מוסטלי שירז וסירה רזרב, אני לא זוכר לבנים שלהם שיצאתי מגדרי בגללם…

נשמע שהעברת את היום מצוין. אני אסתכן לנחש שעלית על האוטובוס המדובר בסביבות 11:20 בערך? אני הייתי בדרכי לתחנת רכבת מרכז ועשרה מטרים ממני עברה מישהיא בכיוון ההפוך עם צעיף סרוג ורוד ויכולתי להשבע שזו את, אבל רעש האוטובוסים והנימוס הבסיסי עצרו אותי מלצעוק לך בוקר טוב

נתראה מחר!

בעודי מדסקסת עניינים עם ידידתי וטרינרית הסוסים (AKA המשוגעת), היא מציינת שאין טעם לבעוט בסוס מת. ואני, אם כבר מכובדי ציבור שואלים, העברתי את אחר הצהריים באוטובוס בדרכי לפגוש אנשים מעניינים. ואת שאר הזמן, בלילה, בשתיית (מחצית) בקבוק טוליפ לבן, שהסתבר כלא כל כך טוב כמו שזכרתי, כך שאני מצטערת אם פיספסתי (שוב), את הדיון.

עידן, אני זוכרת אותך. צריך קצת יותר מחצי בקבוק יין כדי שאשכח אנשים. ידידך אמר שהוא מחפש חתול, זה עדיין רלוונטי? אני יכולה לברר.

אפיסקה, אני אעדכן אותך בקרוב, אני עובדת על זה. קצת קשה לי לכתוב על זה מיילים, יש אפשרות ליצור איתך קשר בסקייפ או דומיו? לגבי הניו זילנדית, לא מפתיע אותי שהיא לא עונה, גם אני לא קיבלתי תשובה, ואני קצת מודאגת.

בשורה התחתונה, אני לא מרגישה בנוח (עדיין) עם הרעיון להיחשף בשמי המלא. מסיבות כאלה ואחרות, בינתיים אני נשארת (בוירטואליה לפחות), כוטרינרית משוגעת. אתם שיודעים מי אני, אודה לכם על שיתוף הפעולה.

ועכשיו, אני הולכת לישון. צריך לקום מחר מוקדם בבוקר, ובדרך צריך עוד לתת למטבוליזם לעשות את שלו על מחצית בקבוק היין הזה. לילה טוב.

שוש, זו היתה גם התגובה שלי כששמעתי אותו לראשונה, שם מהאגדות

לגבי תוצאות שליליות בגוגל – אין לי מושג איך הפייג'ראנק של הבלוג הזה יקפיץ את התוצאה שלה לעמוד הראשון, ואם זה מה שהיא רוצה שיקרה…

אני כבר קלטתי שיש לה כנראה את סיבותיה הלגיטימיות לא לפרסם אותו פה. הצורך להסביר את השם הוא תירוץ קלוש משהו (אני עשיתי את זה בשורה וחצי אצלי בעמוד ה"אודות", למרות שהייתי יכול לסגור על זה פסקה שלמה). במקרה שלך זה הפוך – הצלחת למצוא ניק יחודי למדי, שהדומיין שלו היה אפילו פנוי, ופחות או יותר הבטחת לעצמך אחוז מאוד נמוך של false positives לשארית החיים (למרות שהופתעתי לגלות שיש XSLFים אחרים) ולכן לא ברור לי למה לדעתך "התחבאות גלויה לעין" יכול לעבוד לרוב האנשים… לי יש שם די נדיר, ובקומבינציה עם שם המשפחה שלי אני חושד שאני יחיד, ומצבי בנוגע לFP עוד יותר טוב משלך.

(האמת, הרגע גיגלתי את שמי ושמחתי לגלות שהבלוג שלי, שרק לפני חודשיים היה בעמוד השני הגיע למקום הראשון, ואילו עמוד החיפוש עלי בD&B (שעצבן אותי מאוד כשגיליתי אותו ביולי) התעופף משם רחוק במורד הרשימה, לפחות אני עברתי שישה עמודים עד שמצאתי את ה false positive הראשון, אבל אותו לינק מעצבן לא היה שם.)

טוב, מיצינו, לא? אני מרגיש שאנחנו בועטים בסוס מת (איפה הוטרינרית כשצריכים אותה?)

לדעתי הצנועה, השם שלך (במיוחד עם צירוף שם המשפחה) הוא מגניב.
עבור האנונימיות יש לו את היתרון שבחיפוש ללא מרכאות, יהיו לו המון false positives (כמו שנאמר- הדרך הטובה ביותר להתחבא היא להיות גלוי לעין).