כל ההתחלות קשות

כנראה שלא משנה איזה בית-ספר מתחילים, תמיד היום הראשון בלימודים מלחיץ. וכמו שחששתי אתמול, הקבוצה שלי קצת יותר מתקדמת מהרמה שאני נמצאת בה. ובכל זאת, אחרי שיחה עם שתי המורות של הקורס, שתיהן חושבות שאני יכולה להמשיך עם הקבוצה ושאצליח להתאים את עצמי לרמה. זה ממש Vote of confidence, שאני לא לגמרי בטוחה שהוא מוצדק. ובכל זאת, החלטתי לעשות את המאמץ, כי האנשים שאיתי בקבוצה נחמדים מאוד ומוכנים לעזור, וחוצמזה אני מעדיפה להיות בקבוצת בוקר.

היום גם עברתי לדירה. הדירה קטנה (לא מדי, בסדר), ונראית כמו שריד מזרח גרמני קפוא בזמן. אפילו על הצלחות מוטבעת החותמת של הרפובליקה הדמוקרטית של גרמניה. אבל השכונה נחמדה, שקטה וירוקה, ומול הבית יש כנסיה קתולית מוקפת בעצים שרק התחילו להשיר את עליהם.

זה הלילה הראשון שלי לבד בברלין. אני קצת עצבנית, וכמו שאני מכירה את עצמי, בטח לא אצליח לישון. אבל אני כל כך עייפה, שאולי בכל זאת… לילה טוב.

לא ניתן להשאיר תגובות.