עומס יתר קריטי

5 תגובות ל-"עומס יתר קריטי"
  1. hagintlv

    😥

    החברים שלי לא עונים לי למייל. אני משערת שהם בחופשה מחוץ לעיר… בטח מנצלים את הסופ"ש שצמוד לראש השנה וכו'. מבטיחה לעדכן, אם יהיה במה.

    ולגבי העומס שלך… לא יודעת מה להגיד. מבינה את זה, אבל זה העומס שלך. לכן, יותר טוב אשתוק

    שנה טובה. מלאת תובנות ופחות עמוסה. ומאושרת 😆

  2. גיא

    קרייזי,
    דבר ראשון – שנה טובה. שתהיה שנה נפלאה! של תובנות, של אושר, של אהבה ושל בריאות.

    לגבי מה שאת עוברת – יש לי התחושה הזו שהייתי שמח לעזור, אבל ברור שממרחק זה, זה קצת בלתי אפשרי. אם תרשי לי, יש לי רק "תובנה" אחת: את כותבת שהיה לך "די והותר זמן" להחליט. אני חושב שבנקודה הזו, כדאי לך לקחת קצת זמן לעצמך. קחי את הזמן לנשום. שבועיים או אפילו חודשיים הם בהחלט לא "די והותר זמן". את עומדת בצומת בחיים עכשיו, שהיא בטח לא קלה.
    אם יש משהו שלמדתי בשנתיים האחרונות, זה שהציפיות מעצמך יכולות להיות מאוד גבוהות לפעמים. ולפעמים הן גבוהות מדי. איזה רופא אמר לי לא מזמן, שהיום יש המון אנשים אמביציוזיים מאוד, שלפעמים הם לא מאוד מחוברים למה שהם באמת מסוגלים לעשות. וזה פוגע. גם פיסית וגם מנטלית.

    מה שאני מנסה לומר, אני מניח, הוא שאולי הגיע הזמן באמת לנשום קצת. לרדת מהקצב המטורף הזה שאת מתארת. זה לא בריא בשום צורה שהיא. סיימת עכשיו תואר של 5 שנים! זה סוג של סיום תקופה.. אני חושב שהגיע הזמן לשחרר קצת ולהירגע. מגיע לך. באמת מגיע לך.

    שתהיה שנה קלה, קרייזי. ושכל החלטה שלך תוביל אותך בדיוק למקום שבו את רוצה להיות.

  3. vandersister

    הוי, תחושה מוכרת 🙁 אמנם מסלול הלימודים שלי היה משעמם ושגרתי בהרבה משלך, ולא כלל לימודים בכל קצוות תבל, אבל גם לי הגיע רגע שבו הרגשתי כל כך רוויה שלא יכולתי עוד לחשוב על כלום, ובטח שלא לבצע. כנראה שאין מנוס אלא לתת גם לראש מנוחה, ולא לעשות לזמן מה שום דבר מסובך יותר מהליכה, נניח, לבית קפה וגלישה באינטרנט להנאתך 😉 עשית כבר מספיק "פרוייקטים", לא? לא חייבים להיות כל הזמן במרוץ מטורף של להספיק ולעשות ולהשיג. הייתי מציעה שתתרכזי בלנוח וליהנות מהנוף הפסטורלי, אבל נשמע שכבר נמאס לך מנוף פסטורלי 😛 אז אולי אפשר סתם לנוח?…

  4. efyska

    שמעתי שברלין נורא יפה. שבנו אותה אחרי המלחמה והיא נהדרת. מקושטת בבתים עם ארכיטקטורה מעניינת. איכשהו, אני מרגישה שאני לא יכולה לסוע לגרמניה. תמיד יש לי מן רתיעה כזו לא רציונלית בכלל מהגרמנים. עכשיו, כשאני כותבת לך, אני נזכרת שהארכיטקטית ששכרתי היא גרמניה. יש בזה סגירת מעגל – הגרמניה תבנה את הבית של היהודיה בהולנד. 🙄

  5. לימור

    מזדהה עם מה שכתבת. אם יתאפשר, תעשי לעצמך יום כייף ורגוע, תטיילי ותכייפי, והכי חשוב אל תהיה קשה כל כך עם עצמך. לא פשוט לסיים חמש שניים, ולהמשיך כך במרץ- סחתיין עלייך! שתיהיה שנה טובה, רגועה ושלווה:)