תגובות לפוסט: "Hair!"

מאת: גיא

גיא — Sat, 26 Jul 2008 20:53:30 +0000

כן.. אכן פויה…
במהלך השבוע האחרון החלטתי לעשות סדר בחדרי, וגם קצת ספונג'ה והחלפת מצעים, אחרי שבאמת הגיע הזמן (אתם לא רוצים לדעת..).
להפתעתי, גיליתי תיקן מת שנמצא מתחת לסדין שלי (לשמחתי לפחות הוא היה בצד של הרגליים). אלוהים יודע כמה זמן ישנתי עליו. לא מחשבה מרנינה במיוחד.

מאת: vandersister

vandersister — Fri, 25 Jul 2008 18:33:45 +0000

אני מצטערת, אבל התגובה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה כרגע היא…

אמאל'ההההההההההההההההההההההה!!!!!11 פויה דבורים בשיער, פויה ג'וקים… ברררררר….

מאת: CrazyVet

CrazyVet — Fri, 25 Jul 2008 17:52:14 +0000

גיא, אתה מוזמן לכתוב את התסריט

שרון, ההיסטריה הייתה מוצדקת אם כן, לא?

חזי, מסכנה קשקוש, מה היא אשמה? גם לי יש כמה סיפורי תיקנים, אחד מהם כולל התעוררות למגע מרפרף על פניי, ולגלות למרבה הזוועה תיקן על הכרית. כמו שאמרתי, אין לי פוביית חרקים, אבל בכל זאת, זה די מגעיל להתעורר מליטופים של תיקן. בהצלחה עם הריסוס, רק לזכור לא לתת לקשקוש להיות בסביבה איזה זמן, הרעלות וכאלה, אתה יודע.

גוגי, אני יודעת כמה קרחת יכולה להיות מהנה. בסוף התיכון ואחרי הצבא הייתה התקופה הקרחתית שלי, כשגולת הכותרת הייתה קרחת (אבל אמיתית, עם סכין והכל) בטקס הסיום של התיכון. עד עכשיו הפרצוף של מנהל בית הספר גורם לי לגיחוך קל כשאני נזכרת בסיטואציה. בינתיים אני נשארת עם הרעמה, למרות החשק (שתוקף אותי בעיקר בין מאי לספטמבר) לתפוס את המגלחת ולהוריד הכל.

מאת: גוגי ליפשיץ

גוגי ליפשיץ — Fri, 25 Jul 2008 09:28:17 +0000

אוי ואבוי! איזה מלחיץ!!!
(הנה עוד סיבה למה הכי כיף קרחת (כמו שלי יש )

מאת: חזי

חזי — Fri, 25 Jul 2008 00:07:03 +0000

לפני כשבוע בזמן שישנתי הרגשתי שקורה לי משהו מוזר. התעוררתי, הרמתי את הסדין, ובחושך ראיתי תיקן רץ על הבטן העירומה שלי. בתחושת גועל העפתי אותו עם היד, אבל הוא נחת על קישקוש ששכבה על המיטה שלה לא רחוק ממני. קשקוש קמה והלכה לישון מתחת לשולחן של המחשב בחדר העבודה (המקלט הקבוע שלה בכל פעם שקורה משהו שלא מוצא חן בעיניה).
אחרי יומיים, ישבתי עם אפרת לראות טלוויזיה, ופתאום אני רואה תיקן רץ על הג'ינס שלי. שוב חזר הטקס – העפתי אותו עם היד והוא נחת על קשקוש ששכבה על הרצפה לידי. קשקוש הלכה לשבת מתחת לשולחן המחשב.
הערב, עמדתי בחדר השינה ודיברתי עם אפרת כשלפתע תיקן החל לעוף במעגלים במרכז החדר בין המיטה למנורה. במשך שניה או שתים הסתכלתי עליו וחשבתי איך להשמיד אותו, אבל הוא עף במהירות ישר לתוך הפה שלי! כרגיל העפתי אותו במהירות עם היד והפעם תוך כדי יריקה צעקה וקללה. ומה קרה הפעם? כמבון, התיקן עף על קשקוש. לפחות הפעם היא כבר לא התרגשה ונשארה בחדר.
כמובן שהמדביר כבר בדרך.

מאת: שרון

שרון — Thu, 24 Jul 2008 23:06:23 +0000

סיפור אמיתי מימיי בצבא: אחרי תורנות מטבח בבה"ד, הרגשתי משהו מסובך בקוקו, וכמובן – זו היתה צרעה.

אני כבר לא זוכרת אם היא עקצה אותי בכף היד או בעורף, אבל אני בהחלט זוכרת שזה כאב רצח.

מאת: גיא

גיא — Thu, 24 Jul 2008 21:43:03 +0000

זה נשמע כמו התחלה לא רעה לסרט אימה. אפשר לפתח את לעבוד אפילו עם ציפורים! (אני בטוח שלא חשבו על זה קודם…).