וזה הסוף

אחרי לילה ללא שינה ומבחן מעצבן אחד, אני סופסוף יכולה לומר – סיימתי (בהנחה שעברתי את כל הבחינות, כמובן). אפשר לנוח קצת, לנקות את הראש… יש לי שבוע וקצת לנוח, עד תחילת הפרקטיקה, ב-7 ליולי.

דה-סטרס זו תופעה מוזרה. פתאום נופל המתח, וכל הגוף עייף והמוח דורש מנוחה. כל הטרדות הקטנות שהעסיקו את המוח שלי קודם פינו מקום למחשבה רק על מנוחת הצהריים שתגיע בקרוב. הנסיעה ברכבת מתארכת יותר מהרגיל, וההאזנה לתלמידות שנה ראשונה שמקטרות על הלימודים משעשעת אותי באופן גרוטסקי, כי אין להן מושג מה עוד מחכה להן, ומאידך הן מזכירות לי את עצמי לפני 4 שנים, זכרון שגורם לי להרגיש זקנה מהסוג שאומר "איך הזמן טס". אבל הוא באמת טס, כי רק אתמול-שלשום ארזתי את המזוודות ועליתי על מטוס עם כרטיס-כיוון-אחד לבארסה, והיום אני על סף סיום הלימודים. חמש שנות לימודים, ועכשיו מה?

מה יהיה אתי עוד 3 חודשים אני לא יודעת, אבל את התוכניות לסופ"ש לפחות כבר עשיתי. את ה"היטהרות" כבר התחלתי, בטקס הקבוע של ביקור במספרה אחרי הבחינה האחרונה. הורדתי 20 ס"מ מהאורך (פחות או יותר) ועכשיו אני מרגישה משוחררת כמו כבשה אחרי הגז (טוב, רק כמעט, עדיין יש לי שיער ארוך למדי וצפוף מאוד). עכשיו הזוגי ואני הולכים לאכול צהריים (כי אין לי חשק וכוח לבשל, וגם צריך לחגוג קצת), ומחר אני מתכננת סיבוב צמר עם פרנצ'סקה, לחידוש האספקה. ולנוח. ולתפור. ולנקות קצת את הבית, באמת הגיע הזמן. מסתובבים פה גלגלי פרוות-חצול אפורה בגודל שמשתווה ליצרן.

9 תגובות ל-"וזה הסוף"
  1. יוחאי

    שיהיה במזל טוב!
    כמה זמן הפרקטיקה נמשכת?

  2. CrazyVet

    תודה תודה.

    6 שבועות, במעבדת KO של חברת תרופות בצרפת. הזדמנות מעולה לצחצח את הצרפתית שלי, שנזנחה כשלמדתי ספרדית לפני 5 שנים וקצת.

  3. שרון

    כל הכבוד! ברכות איחולים וחיבוקים!
    תנוחי ותירגעי קצת. הרווחת את זה! 🙂

  4. CrazyVet

    🙂

    אני עובדת על זה, בתור התחלה העברתי 4 שעות במיטה, בשינה והתנמנמות, כשהחצול מצייץ מפעם לפעם בבקשה לצומי.

  5. גיא

    איזה כיף לך! אני ממש מאמין בלב שלם שהצלחת בכל הבחינות, אבל רק ליתר ביטחון, אני אחזיק לך אצבעות ואחכה לשמוע תוצאות…
    ועכשיו.. תנשמי עמוק, תשתי משהו (יין טוב תמיד עובד עבורי, אבל גם וויסקי טוב עושה את העבודה), קבלי איזה מסאז' טוב ולכי לנוח. כמו ששרון כבר כתבה – נראה שבהחלט הרווחת את המנוחה הזו!

    אני מקווה שבעוד שנתיים וחצי, אחרי התואר הבא שאני מתכנן, אני אוכל לעשות את אותו הדבר.

  6. vandersister

    מזל טוב! איזה כיף לסיים את כל הבחינות! 😀

    זה הזמן להירגע קצת ולסרוג ערסל קטן בשביל החצול 😉

  7. efyska

    כיפק היי!!!
    הי
    הי
    הי

  8. אתון עיוורת

    מברוק! עשית זאת ❗

  9. אחותך

    עד מתי?
    השאלה שאסור לשאול, ובטח שלא ליד אנשים עם פז"מ. בהתחלה גם לי זה נראה מפגר, שאפילו בתוך משפט רגיל אני לא יכולה לשזור את צמד המילים האלה. ואז, בסוף הקורס איזו אחת התחילה לצעוק כמו ממשוגעת "עד מתיייי??? עד מתייי?!?!" ואז המפקדת שעמדה לידה אמרה לה, שלא בתור נזיפה או משהו כזה, פשוט כדי לא להביך את עצמה, לא להגיד את זה יותר מדי. ובכלל, שלא תעז לומר את המשפט הזה לידה (המפקדת) או ליד יהודה.
    יהודה נפל משריון ויש לו פז"מ של שנה ושבע בצבא. ואז ניגשתי אליו להבין למה לעזאזל אסור לה לומר את המשפט הזה לידו. והוא הסביר לי, שבהתחלה גם הוא חשב שזה מפגר. אבל כשהוא נהיה פז"מניק גם הוא הבין. יש לך עוד כל כך הרבה לעבור, כל כך הרבה לסבול, להתחשל, עד שתוכל ממש להתלונן. אתה בכלל עוד לא יודע מה זה קשה.. אז זה מן צניעות שהצעיר חייב לקבל. לא שכולם מנתחים את זה בצורה כל כך פילוסופית… אבל אני ממש מביהנה את זה עכשיו (למרות שאין לי פז"מ). וגם את, עם כל הפז"מ שלך.