עוד יום ארוך. ביקורים, ועוד ישיבה, ועוד דברים קטנים לסדר.

איכשהו אני פשוט לא מצליחה להתארגן בבוקר - אתמול לא מצאתי את המשקפי שמש בשום מקום, והיום בבוקר ר', שמתארחת אצלנו עד שתמצא דירה, לא מצאה את משקפי הראיה שלה. כל זה אחרי שהיא התעוררה בשש וחצי בבוקר רק כדי לגלות שהחתול הנבזה חמק לתוך חדר השינה, כנראה כשהלכה לשירותים, והשאיר לה שתי מתנות על המיטה. איזה בוקר.

טוב, אז הגעתי מאוחר (10 דקות). בריצה, ישר נכנסתי לביקור הראשון. אז מה היה לנו היום?

• כלב קטן בן 16, עיוור וחולה סרטן. מאתמול סובל משיתוק בפלג הגוף האחורי. הגיל וההופעה מצביעים על פריצת דיסק, הגיל והמחלות לא מאפשרים לנתח. הבעלים מביאים את הקטנצ'יק, שנראה כמו גור, להמתת חסד. לא נשארתי לראות, כי ידעתי שאבכה. עוד סיבה לא להיות קלינאית.
• כלב מעורב, שאובחן כסובל ממיאסטניה גרביס מקומית באזור הגרון לאחר תקופה של שיעולים, גירוי בקנה ובגרון ודיספגיה. בניגוד למקרים אחרים של המחלה, הכלב מגיב יפה לטיפול, והגיע רק להוצאת תפרים מהצוואר, שריד מהטראקאוטומיה שעשו לו.
• אולטרסאונד ואקו לב לאיקה, הזאבה מאתמול. הרגל השניה התחילה להתנפח, וחושדים שיש לה גידול שמפריע לניקוז הוורידי ברגליים הקדמיות. נראה גוש בבית החזה, בצד ימין. הכלבה הזו פשוט בובה, שכבה יותר משעה בשקט בשקט, בלי להתלונן בכלל.
• מעקב ליישמניה לדוברמן בן 11.

היו עוד כמה מקרים קטנים, אבל לא עקבתי אחריהם לעומק, היינו יותר משעה באולטרסאונד עם איקה. אחרי ארוחת צהריים זריזה (פחות מחצי שעה), עוד ישיבת הערכה, מזל שזו האחרונה.

סיכום דברים זריז - מעט מדי נקודות זכות לקורסי הבחירה שעוסקים בקליניקה, יותר מדי לקורסים שעוסקים בחיות גדולות. הביקוש לקורסים מהסוג השני הולך ויורד עם השנים, בעוד הביקוש לקורסים מהסוג הראשון ממשיך לעלות.

ואחרי כל זה, ללכת להבהיר את הבעיות עם הציונים בקורס אחד, עקב טעויות של המזכירות, ולדבר עם מרצה אחר על ההרצאה הצפויה בקונגרס להיסטוריה וטרינרית… אני גמורה. יותר מדי ליום אחד. מחר אני מקווה שיהייה קצת יותר רגוע. לפחות אין לי אף ישיבה.

יום טוב,

CrazyVet

בהשוואה לאתמול, היום היה קצת יותר מוצלח. עדיין לא ראינו מקרים מי יודע מה מעניינים, ורובם היו סרטן עם גרורות (2 מתוך 4). את רוב היום העברתי עם מ' באולטרסאונד, כך שהיה קצת יותר נחמד.

בין המקרים שראינו היום:

• לברדור בן 8 עם אוסטאוסרקומה פלוס גרורות בראות שהגיע לעשות צילומי רנטגן וכימותרפיה. הגברת שהביאה אותו בכתה לאורך כל הביקור. כואב לראות את זה.
• רוטוויילרית בת 11 שהגיעה בגלל חולשה בחלק האחורי, רעידות ואיבוד תיאבון. היסטוריה של פיברוסרקומה באזור הזנב, שהוסרה. בצילום רנטגן התגלו מספר גושים סרטניים בראות, שלא ברור מה מקורם משום שהגידול בעברה של הכלבה בדרך כלל לא שולח גרורות לראות.
• בוקסר שנדבק בשעלת המכלאות שהסתבכה כנראה לדלקת ריאות. אחרי שבועיים טיפול עם אנטיביוטיקה אחת ללא שיפור, הוחלף הטיפול לאנטיביוטיקה אחרת, והכלב ממשיך להשתעל. צילום רנטגן לשלילת מחלת ריאה מורכבת יותר, ללא ממצאים פתולוגיים. המשך טיפול באנטיביוטיקה 7 ימים.
• בדיקת הריון באולטרסאונד לגולדנית בת 6, בריאה לחלוטין. איזה יופי לאבחן מדי פעם משהו שהוא לא סרטן או כל מחלה קטלנית אחרת.
• כלבה קטנה עם טטרהפרזיה ובצקת ריאות, אולטרסאונד לשלילת בעיות בחלל הבטן. בדיקה תקינה.
• זאבה שעברה ניתוח לתיקון סיבוב קיבה לפני שבועיים, אולטרסאונד לביקורת + הוצאת שתן בסיסטוסנטסיס לתרבית. הקיבה בסדר, אבל יש לה דלקת לא מוסברת + חום, שכנראה נובעת משחרור רעלנים לדם אחרי הניתוח בקיבה.
• כלב עם כאבים שרירים ומפרקים באגן. צילום רנטגן תקין, בדיקות דם לשלילת מחלות שמועברות ע"י קרציות.

וזהו להיום. אחרי ארוחת צהריים זריזה הלכתי לראיון לתוכנית של סטודנטים חונכים. יש 60 מועמדים בפקולטה שלי, ורק 12 מקומות. אני מקווה שייקחו אותי, גם בגלל נקודות הזכות שהתוכנית נותנת (5) וגם בגלל שבאמת בא לי לנסות להשפיע על המוחות הצעירים, שיבינו שאפשר לנסות לשנות דברים מדי פעם.

יום טוב,

CrazyVet

אם אתמול היה משעמם, היום היה פשוט מת. כמו אתמול, ראינו איזה שלושה כלבים עם לישמניה, כולם במצב די ירוד, ושלושה או ארבעה כלבים שהגיעו לחיסון. אולי השבוע הזה כל כך יבש כי עכשיו כולם בחופש.

סיימנו לקראת שתיים, והלכתי לחטוף סנדוויץ' זריז לפני ישיבת ההערכה, שנקבעה לשלוש. המשוגעת לא יכלה להגיע, אבל מ', נציגת הקבוצה השנייה הגיעה. אין לי בעיה לומר את כל מה שאני חושבת, אבל אני מרגישה יותר בנוח כשיש עוד מישהו יחד אתי.

אז על מה דיברנו - על הבחינה האיומה בכירורגיה, ועל המודול שכולל משמרת של 36 שעות ברצף. ועל הציונים והממוצעים שירדו אחרי שעברו לשיטת ניקוד מספרית לפני שלוש שנים, במקום שיטה של 1-4*. ועל המודולים והבעייתיות בלוחות הזמנים ועל עוד הרבה דברים שאני כבר לא ממש זוכרת. הישיבה הייתה די רגועה, בלי יותר מדי אירועים מיוחדים, וטוב שכך.

אני מאוד מעריכה את הישיבות האלה, וחושבת שהן מאוד חשובות לשיפור תהליכים באוניברסיטה. תמיד עצוב לי לשמוע מהסטודנטים, שתמיד מקטרים, שאין טעם לנסות לשנות ושהדברים תמיד היו כפי שהם, ותמיד יהיו כך.

* 1- עובר, 2- טוב, 3- מעולה, 4- מצטיין.

אתמול נכנס לפה המגגל/ת הראשונ/ה. החיפוש שלו/ה בגוגל אחרי "וטרינר" הביא אותו/ה אליי, מה שנראה לי מעט מוזר כי אני נמצאת אי שם בסוף העמוד השישי של החיפוש.

מרגיש לי מוזר.

היום התחלתי את מודול הביקורים (consultas) שהוא חלק מהקורס ברפואה פנימית שסיימתי בדיוק לפני שלושה ימים*. המודול נמשך בדיוק שבוע**, וכולל גם משמרת סופ"ש שלא ברור מה טעמה - רוב הפעמים לא רואים כלום. אבל אם יש לך מזל מחורבן ואתה עושה אותו בשבוע האחרון לפני הבחינות, תהייה לך המון עבודה ותצא הביתה מאוחר.

אז מה היה לנו היום:

• כלבלב קטן בן 13 מגזע טרייר שסובל מבעיות עור ומגיב רע לטיפול שניתן לו - מדכאי תגובה חיסונית. חוץ מזה יכול להיות שיש לו אבנים בדרכי השתן, וגם במישוש יש לו גוש בין שתי צלעות בצד שמאל. אחד הכלבים הכי רגועים שיצא לי לראות - נותן למשמש, רגוע… לא גילינו שום דבר.אין הרבה מה לגלות במקרה כזה. הווטרינרית מ' החליטה לנסות לשלול ליישמניה***. למרבה השמחה הציטולוגיה של הגוש הראתה שמדובר בליפומה^, כך שבינתיים אין צורך לסלקו.
• דני ענק שעונה לשם של גלידה, בצבע אפור כסוף. ההיסטוריה שלו כוללת ליישמניה וארליכיה, שתיהן בטיפול. סובל מבעיות מפרקים על רקע חיסוני כתגובה לאחת משתי המחלות הנ"ל, ואולי שתיהן. מטופל בסטרואידים, כמובן.
• יורקית עם ליישמניה (ניחשתם?) שלא טופלה בשנתיים האחרונות. סבלה מגלומרולונפריטיס, ואחרי שהבעלים "החליטו" להפסיק את הטיפול לפני שישה חודשים, פיתחה כשל כלייה. אני מתה על בעלים כאלה, בגללם החלטתי לא להיות קלינאית.
• חתולה מתוקה מאוד, אבל באמת, קטנטונת, שוקלת בערך שני קילו. אפורה, עיניים ירוקות, לא שורטת, לא נושכת ואפילו נותנת נשיקות. לא עשתה פיפי מאתמול, ויש לה קושי במתן צואה. אחרי מישמושים רבים בבטן וצילום רנטגן, אובחנה דלקת אידיופטית בדרכי השתן. כלומר - היא לא צריכה שום טיפול, כי הדלקות האלה עוברות לבד אחרי כמה ימים. רק משככי כאבים. אני שמחה בשבילה, יותר טוב. מצד שני, הבובונת רק בת שנה, כך שסביר שהיא תהייה בריאה באופן כללי.
• כלב פיטבול בן 10, ליישמניה (איך ידעתם?) ולימפומה. הגיע לקבל את הכימיותרפיה השבועית. לא מכירה הרבה פיטבולים, אבל זה היה יחסית מותק. רגוע, שקט, ונותן שייתעסקו איתו בלי סוף.

נראה מה מחכה לנו מחר.

ביום ראשון הראשון בחודש הכניסה למוזיאונים היא חינם אין כסף. אז סחבתי את הזוגי למוזיאון פיקאסו, כי הגיע הזמן למחוק את הבושה - בכמעט חמש שנים שאני נמצאת פה, מעולם לא ביקרתי במוזיאון. כשהייתי בעיר בתור תיירת לא רציתי לבקר במוזיאון - כבר הייתי במוזיאון בפאריס וחשבתי שמספיק מוזיאונים, צריך להכיר את העיר דרך הרגליים. וכשעברתי לגור פה, más de lo mismo*.

יצא המקרה ויום אתמול היה גם היום הראשון למכירות סופעונה, מה שאומר שכל העולם ואשתו היו ברחוב, עם שקיות בכמויות. מצד שני, היו מעט אנשים במוזיאון.

אז שילבנו את המוזיאון בקצת קניות, או לפחות ניסיון למצוא משהו שימצא חן בעיני הזוגי**. חיפשנו לו חולצות ספורט נושמות, ולא מצאנו שום דבר ראוי וסביר. בדרך למוזיאון נכנסנו לאאוטלט החביב על הזוגי, שמוכר ג'ינסים של דיזל ואנרג'י, ולפעמים אפילו מחזיק מכנסיים במידה שלו***. הפעם הוא אפילו הצליח למצוא משהו במידה, ואפילו יפה. אז הבחור יצא עם ג'ינס בארבעים יורו (במקום 65, סופעונה).

המוזיאון היה נהדר, כמו שאפשר לצפות. המבנה עצמו מדהים, ולמדתי שהוא מורכב מחמישה ארמונות נפרדים, שרובם נבנו בין המאה ה-14 למאה ה-15. ההזדמנות לבקר במוזיאון נפלה ברגע מעולה, כי בדיוק מוצגת עכשיו תערוכת צילומים של לי מילר.

אז נכון שאתם יכולים לקרוא ישר בוויקיפדיה, אבל אני יכולה לספר לכם שלמדתי שלי מילר הייתה צלמת סוריאליסטית נהדרת, וגם הצילומים הדוקומנטריים שלה יוצאים מן הכלל. הבחורה התחילה את הרומן שלה עם המצלמה מהצד השני - היא הייתה דוגמנית. אחרי החשיפה הראשונית התחילה לעבוד עם מאן-ריי וביחד הם פיתחו שיטת צילום שנקראת Solarization. מפה לשם (החיים שלה היו די הרפתקניים****) היא פגשה את פיקאסו, והתחילה לצלם אותו באופן תיעודי. את הצילומים האלה ראינו בתערוכה. הצילומים מראים נופך מאוד אישי, אפילו אינטימי, של פיקאסו. עם ילדיו, עם אשתו ועם חבריו. אהבתי מאוד.

עוד בתערוכה ראינו צילומים שלה ממלחמת העולם השנייה (היא הייתה צלמת עיתונאות באותה התקופה), מקלן, בוכנוואלד ודכאו.

בדרכנו חזרה עצרנו בסניף אחר של האאוטלט, ולא מצאתי שום דבר בחלק של הנשים. אז ניסיתי במחלקת הגברים, ובסוף יצאתי עם אותו דגם ג'ינס שקנה הזוגי (ובאותו הצבע), רק במידה שלי. עכשיו אנחנו תואמים.