קונצרט בפאלאו

אתמול אחר הצהריים, סביב שלוש, ר' הרימה טלפון ושאלה אם בא לי ללכת איתה לקונצרט בפאלאו דה לה מוסיקה קטלנה (Palau de la música catalana). מאחר וכבר שנים שאני רוצה ללכת לשמוע שם קונצרט (וגם יצא לי ללכת לאחד, אבל באולם הקטן, הפחות שווה) כמובן שקפצתי על ההצעה. ר' לומדת מדעי הרוח, ואחד הקורסים שהיא לקחה הסמסטר עוסק במוסיקה סימפונית, וכולל כרטיסים לקונצרט, סיור מודרך בפאלאו ועוד כמה בומבונים.

שמענו את רומיאו ויוליה של פרוקופייב בשילוב תיאטרון בובות-מחול. את המוזיקה, שהיא בעצם בלט, ליוו רקדנים-שחקנים שהפעילו בובות ושחקנית ששימשה כמספרת. הבובות היו פשוטות מאוד אבל מדהימות – מסכות עיסת נייר על גוף מבד – גזה מתנפנפת בוורוד וסגול ליוליה, משי תכול לרומיאו, משי פראי אדום לקפולט, ובד חום גס לאומנת ולנזיר. השילוב בין התיאטרליות של המוסיקה והצבעים שחגגו על הבמה, לפני הנגנים, היה פשוט נהדר.

וכל זה בלי לדבר אפילו על איך נראה הפאלאו מבפנים. אחרי חמש שנים שאני חייה פה, סופסוף נכנסתי פנימה. מדהים. קיטשי בטירוף, אבל מדהים. האולם עצמו, בדיוק כמו החזית, מעוטר בפרחים, מוזות, פסלי מלחינים… שפע אסטטי שבשלב מסוים פשוט מציף אותך, והיכולת לספוג פשוט נעלמת. לצערי אין תמונות (לא לקחתי מצלמה) אבל אתם יכולים לחפש בקלות בגוגל, ולקרוא קצת על המקום בוויקיפדיה.

הודעה למבקרים – החזית של הפאלאו בשיפוץ, כך שאם אתם מגיעים לשם, קחו בחשבון שניתן רק לערוך סיור פנימי, כי מהחזית לא תראו כלום.

כשהקונצרט הסתיים, אחרי שניסיתי לעשות קצת בקרת-נזקים בעקבות התוצאות הממש-גרועות בבחינה בכירורגיה*, ר' ואני החלטנו ללכת לשתות כוס יין בבר החביב עלינו El Bitxo שנמצא במרחק שלושה מטרים מהפאלאו. מפה לשם הכוס הפכה לשתיים… הרבה זמן לא ישבתי איתה ככה, והיה נחמד מאוד.

כשיצאנו, במקום לחזור הביתה**, החלטנו ללכת לבקר את א' שעובד במסעדה בבורן. ישבנו על הבר וקשקשנו איתו קצת, והוא מזג לנו כוס, ועוד אחת… אחרי הכוס הראשונה התיישבו לצידנו שני בחורים מהקהילה, קובני וקטלני. דיברנו איתם קצת, למדתי שהמותג בקרדי המקורי*** נעלם יחד עם המהפכה, והמשיכו לייצר אותו בארה"ב. את המבשלות המקוריות לא הרסו, והיום הן מייצרות רום שנקרא מתושלח או Matusalén בספרדית. לא הצלחתי לברר את אמיתות הפרטים, אבל הרום קיים. החבר'ה גם הפתיעו את שתינו, והזמינו אותנו לשתות איתם****.

סביב חצות וחצי החלטנו להתקפל. ר' לא הוציאה את ויטו, הכלב שלה, מהבוקר, ואני תכננתי (לתומי) ללכת למכון היום בבוקר. איזה מכון ואיזה נעליים… ישבנו ר', הזוגי ואני עד שתיים לפנות בוקר.



ננסה לתת צ'אנס לשיטה של שרון:
* התקשר אליי בחור היסטרי מאוד שנכשל ורצה לדעת מה הוא יכול לעשות, כי הוא לא יכול להגיע לפתיחת מחברות שתוכננה ליום שישי. המשך יבוא.
** מה שהייתי צריכה לעשות, בהתחשב בבחינה שיש לי מחר.
*** שהוא בכלל קטלני, במקור – הוקם על ידי מהגר קטלני שעבר לקובה.
**** מאוד חריג מבחינה סוציולוגית קטלנית, ובמיוחד לאור העובדה שדי היה ברור שלא היה להם עניין כלשהו בנו.

Powered by ScribeFire.

2 תגובות ל-"קונצרט בפאלאו"
  1. אתון עיוורת

    נשמע נחמד מאוד. גם אני אתמול ביליתי עד השעות הקטנות בשיחה עם חברה [בלי הבקרדי], מה שאכל לי חצי יום עבודה. אבל זה שווה, לא?

  2. CrazyVet

    את הבקרדי לא שתינו (וטוב שכך, אחרת הייתי במצב הרבה יותר גרוע), הסתפקנו ביין אדום.
    היה נהדר. באמת שווה.