הילולה

2 תגובות ל-"הילולה"
  1. אחותך

    זה נשמע כל כך כיף!!
    במיוחד לאור התהיות האחרונות שלי, לגבי לאן החיים מובילים. אני יודעת, אני יודעת, לחיות את ההווה, והעתיד כבר יבוא מעצמו. אבל אני לא יכולה שלא לחשוב על העתיד, על האפשרות הלגשים ולשנות את החברה הישראלית, ואיך ומה לעשות בתוך כל הקטגוריה הזאת ושזה לא יהיה רק מילים יפות, לעומת הרצון שיש לי כבר שנים כן להיות סטודנטית וללמוד ולצאת ולטייל ולהיחשף ולבנות חיים.
    ואיך בונים חיים?! איך בונים אירועים כאלה? איך זה כשאת צריכה לבנות לעצמך את הלו"ז, ואין לו"זניק שמכין את הכל בשבילך. האחריות על חייך בידיך, וזה מדהים אותי כל פעם מחדש לקרוא בבלוג איך את מבצעת את המשימה בכבוד. הכובע יורד מראשי, ואני יכולה רק לאחל לעצמי להצליח בבניית החיים. בנתיים אני מבולבלת 😕
    אוהבת, אחותך 😉

  2. CrazyVet

    שמחה לדעת שאת מוצאת את הזמן לקרוא :mrgreen:

    אין לי הרבה טיפים לדרכים "ליצור חיים", כי בסופו של דבר האירועים האלה הם אנקדוטיים, ורוב הזמן השגרה זורמת על מי מנוחות ללא הפרעות מיוחדות. אני אוהבת את השגרה שלי, בסופו של דבר (אפילו אם זה אומר לראות האוס בדיבוב לספרדית). יחד עם זאת, יש פעמים שאני מרגישה "כלואה" בשגרה, ודווקא אז קשה למצוא את הדרכים לעשות משהו מיוחד. הדברים הכי מיוחדים קורים לבדם, או כמו שאמר ג'ון לנון – החיים זה מה שקורה לך כשאתה עסוק בלעשות תוכניות.

    אם את רוצה לנסות לשנות את העולם, עכשיו זה הזמן, כשעוד יש לך אנרגיות ואמונה ביכולתך לשנות, והנפש שלך עוד אופטימית. קשה לעשות את זה כשאת כבר אכולת אכזבות מהחיים של ה"מבוגרים" ששוחקים מאוד את התכונות האלה (לא שאני אכולת אכזבות, אבל אני הרבה פחות אופטימית משהייתי לפני 10 שנים).